ארכיון

(לפרק הראשון ולמסלול הקרבות של צוות קרב פייפר » ראו כאן)

מסלול הקרבות של דיביזיית הפאנצר ה-2 – דיביזיית “וינה”

דיביזיית הפאנצר ה-2 היתה אחת משלוש דיביזיות השריון הראשונות שהוקמו בוורמאכט לאחר שהיטלר הודיע במרץ 1935 שהוא מסתלק מהתחייבויותיה של גרמניה למגבלות על צבאה על פי הסכמי וורסאי. הדיביזיות הוקמו לפי החזון ותורת השריון שפיתח היינץ גודריאן, וגודריאן עצמו היה מייסדה של הדיביזיה ה-2, ופקד עליה מהקמתה ב-1935 ועד פברואר 1938. במרץ 1938 השתתפה הדיביזיה באנשלוס  – ההשתלטות הנאצית על אוסטריה.  בעקבות האנשלוס הוצבה הדיביזיה לבסיס קבע בוינה וקיבלה את שם העיר. בהמשך, חלק ניכר מהסגל שלה היו אוסטרים...

החודש – דצמבר 2019, מציינים 75 שנים למתקפת הארדנים של היטלר, שזכתה לשם המערכה על הבליטה –  The Battle of the bulge. לציון האירועים התקיימו במקומות שונים בחבל לוכסמבורג שבבלגיה ובנסיכות לוכסמבורג, בהם התרחשה המערכה, אירועים רבים לציון שנת ה-75. האירועים המרכזיים היו בעיר באסטון (Bastogne), שהפכה עוד במהלך המערכה לסמל של המערכה כולה, בגלל המצור שהוטל עליה ע”י הכוחות הגרמנים, ושחרורה ע”י יחידות מהארמיה ה-3 של פטון. בבאסטון התקיימו באמצע דצמבר אירועי Nuts Weekernd –  על שם תשובתו המפורסמת  של המפקד בפועל של הדיביזיה ה-101 הנצורה בבאסטון, הגנרל מקאוליף (MacAuliffe), לדרישת הכניעה של המפקד הגרמני שמולו –  Nuts (משוגעים, אבל גם : אגוזים). האירוע המרכזי התקיים בבאסטון ב-14...

כמו רבים מבני דורי, דור 73′, בוגרי מלחמת יום הכיפורים, בשלושת העשורים הראשונים שלאחר המלחמה הייתי עסוק בהקמת משפחה, בבניית קריירה, ובוודאי גם בהדחקת המלחמה ומוראותיה. ב-15-10 השנים האחרונות החל דור 73′ לעסוק במחקר ובכתיבה על המלחמה, בהקמת אתרי אינטרנט בנושא המלחמה, וגם בהקמת אנדרטאות כיד לנופלים. הקשר עם חברים לנשק חודש. אני עסקתי בהקמת אנדרטה ואתר אינטרנט לחטיבת המילואים 421 (חטיבת “הצליחה”) שבה לחמתי במלחמה. במסגרת איסוף החומר וכתיבת ההיסטוריה של החטיבה עבור אתר האינטרנט החטיבתי, נחשפתי לעדויות ותחקירים על הקרב ב”חמוטל”. פלוגת הטנקים בפיקודי, פלוגה מ’ בגדוד 257, חטיבה 421, אוגדה 143 (אוגדת שרון) עלתה על דיונת “חמוטל” במוצאי ה-8 לאוקטובר 1973, ותוך זמן קצר התרסקה על יעד זה...

בימים אלה מציינים 100 שנה למערכת איפר החמישית, המערכה במערבה של פלנדריה הבלגית, שבה כוחות בלגיים, אנגלים וצרפתים פרצו ממובלעת איפר (Ypres בצרפתית, Ieper בפלמית) ודחפו לאחור את הכוחות הגרמניים שבחזיתם. במשך 4 ימים התקדם הכוח התוקף לעומק של 29 ק”מ וכבש מובלעת שמדינות ההסכמה (צרפת ובריטניה, וכוחות בלגיה) וגרמניה התכתשו עליה מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הקריבו בקרבות עליה כ-850,000 אבדות, וניהלו עליה סדרת קרבות שהיו בין המרים ביותר שהתנהלו במהלך המלחמה בחזית המערבית. בסדרת מערכות איפר, ובמיוחד בסיבוב הקשה שמכולן, מערכת איפר השלישית (שכונתה גם מערכת פשנדייל), הגיעו לשיאם חוסר ההיגיון המערכתי, סכלותם של מצביאים, וההקרבה האנושית הקשה שנגרמה לצדדים הניצים כתוצאה מאלה...

סיכום קרבות “חמוטל-מכשיר”

במהלך המלחמה תקפו יחידות של צה”ל 8 פעמים את המערך המצרי שהתמקם בפתחת “פוטון”, והיתה עוד התקפה אחת על דרום “מכשיר”. כל ההתקפות נהדפו במחיר כבד לשני הצדדים. היו גדודים שתקפו את המערך פעמיים או שלוש. בתשע ההתקפות על המערך נפלו 61 חיילי צה”ל, ש-45 מתוכם היו נעדרים במשך חודשים ארוכים, נפצעו 100-70 חיילים, ו-6 נפלו בשבי. אין נתונים לגבי האבידות המצריות. במהלך הקרבות הושארו בשטח שבשליטת המצרים במתחם “‘חמוטל” – “מכשיר'” 27 טנקים של צה”ל, חלקם הגדול עם נעדרים. עם תום המלחמה היו פזורים במרחב פתחת “פוטון”, בשטח שבשליטת המצרים, לפחות 19 טנקים של צה”ל (חלק מהטנקים הוצאו מהשטח ע”י המצרים במהלך המלחמה), 6 נגמ”שים ו-2 זחל”מים...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

קרבות סיום המלחמה בגזרה : 22.10-21.10

בצהרי ה-20.10 קיבל גדוד 429 פקודה לצאת מגזרת “טליסמן” ולנוע לאיזור הצליחה ב”מצמד” כדי להצטרף לחטיבתו, חטיבה 500, ממערב לתעלה. לקראת יציאת גדוד 429 נדרשה חטיבה 274, שהגזרה היתה תחת פיקודה, להכניס כוח אחר במקומו כדי לתפוס את הגזרה. באחריות החטיבה נכללה עתה גזרה רחבה מאד, מאיזור ציר “מאדים” בגזרה הצפונית ועד לאיזור “ציונה” והגבעות שממזרח ל”מכשיר” בדרום (גזרה רחבה יותר מזו שהחזיקה בה אוגדה 162 עד ל-15.10)...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 19.10-15.10

גדוד 429 חוזר ל”חמוטל”

לאחר קרב השריון הגדול של ה-14.10, עברו שתי האוגדות – 143 ו-162, לעסוק בהכנות למבצע הצליחה. משום כך נעשו שינויים בחלוקת הגזרות הפיקודית. מפקדת כוח ששון (שנקרא בתחילת המלחמה כוח “נמר” או כוח קלמן), מסגרת אוגדתית מאולתרת שפקדה עד אז על הגזרה הצפונית של התעלה, בפיקודו של תא”ל יצחקי ששון, קיבלה אחריות על גזרת אוגדה 162.

במסגרת ההיערכות החדשה יצאה חטיבה 500/16...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 14.10-11.10

הגזרה בין 13.10-11.10 – הפוגה בקרבות

גם לאחר ה-10.10 לא נפסקו היוזמות ההתקפיות בגזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר'”. לא עבר יום מבלי שעלתה תכנית של גורם כלשהו – פיקודי, או אוגדתי, או חטיבתי, לתקוף שוב את “חמוטל”, או את “מכשיר”, או את שניהם. כבר בלילה שבין 10 ל-11 לחודש קיבלה חטיבה 421 פקודת אתראה לכיבוש “חמוטל”. לדברי המח”ט, “היו פקודות לקראת 11.10 לכבוש את ‘חמוטל’ עוד הפעם… באתי למפקד האוגדה ואמרתי לו שאין אפשרות לכבוש את ‘חמוטל’ בלבד….זה מערך שצריך לכבוש את כולו – את ‘מכשיר’, ‘חמוטל’, ‘נוזל’ ו’חלוץ’...

אירועי ה-10.10

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

לקראת אור ראשון בבוקר ה-10.10 היתה פרישת הכוחות במרחב “חמוטל-מכשיר” כדלקמן :

חטיבה 421  – כ-65 טנקים, ערוכה בחניונים גדודיים על ציר “טליסמן”, גדוד קדמי (257) באיזור “ציונה” – אנטנת האו”ם, ושני הגדודים הנותרים ממזרח לו זה לאחר זה לאורך הציר.

חטיבה 14, שהחליפה את חטיבה 600 בגזרתה בערב ה-9.10 :

• גדוד 79 –  כ-20 טנקים  –  על גבעת “חמדיה”.
• גדוד 410/600 – 15 טנקים  – ת.פ...

סיכום קרבות ה-9.10

פעמיים במהלך קרבות ה-9.10 דיווחו מפקדי גדודים כי כבשו את היעד. בבוקר, בשעה 0745, דיווח מג”ד 599 : “‘חמוטל’ בידי”. אחה”צ, סמוך לשעה 1530, דיווח מ”מ מג”ד 410 : “‘מכשיר’ בידי”. ב-2 המקרים הדיווח לא היו מציאותי, ובסופו של יום לא היו שני המתחמים בידי כוחותינו.

התמונה העולה מתיאור הקרבות במתחם “חמוטל – מכשיר”, ב-9.10 :

ב-9.10 נמשכו התקפות יחידות אוגדה 143 על מתחם “חמוטל-מכשיר” מתוך אי הבנה של פרישת המערך המצרי במתחם. ההתקפות התבצעו למרות הנחיית הרמטכ”ל שלא ליזום פעולות התקפיות ביום זה...