מדור: כללי

בספרו החדש : “התאוששות, צה”ל במבחן מלחמת יום הכיפורים” (דביר 2023), חוזר אורי בר-יוסף על התזה שהוא מחזיק בה כבר שנים רבות : “צה”ל היה צבא רב איכות שנקלע למצב קשה ביותר בתחילת המלחמה בשל שורת טעויות אישיות של כמה מפקדים בכירים ולא מפני שלא התכונן כראוי לקראתה. בזכות איכויותיו יוצאות הדופן הצליח להתאושש ממפלותיו במהירות חסרת תקדים בהיסטוריה הצבאית המודרנית ולהשיג ניצחון בשתי החזיתות” (עמ’ 8). את החלק השני – בדבר הניצחון חסר התקדים – אפשר לקבל, בהסתייגויות מסויימות. על החלק הראשון – הכנת צה”ל למלחמה, בכל הקשור לחזית הדרום, אני בא לחלוק כאן...

כיום כבר אפשר לתת לשאלה שהעליתי ב-2013 תשובה מבוססת יותר.

ניקוי השטח מטילים לא היה תהליך של “זבנג וגמרנו”, אלא תהליך הדרגתי שהתקדם לפי תאי שטח שבהם התקדם צה”ל ממערב לתעלה.

ב-16.10 פעלו חטיבות 247 ו-421 בתא שטח שגבולותיו : במזרח – תעלת סואץ ; במערב – ציר “וודאות” ; בצפון – ציר “ורדית” ורצועה בת כ-2 ק”מ מצפון לו ; בדרום – ציר “סקרנות”. (להלן : “זירת הפשיטה”).

בתוך מתחם זה היו מסומנים שבעה “פרחים” – בסיסי טק”א, בשתי רצועות והן :

ברצועה שבין התעלה לציר ...

 ככל הידוע, הגיעו לידי ישראל שני מסמכים המפרטים את תוכנית ההתקפה הסורית המתוכננת על רמת הגולן באוקטובר 1973. כמו כן, הגיע לידי ה – C.I.A  מסמך דומה. ע”פ הידוע, מקורם של המסמכים הוא ירדני באמצעות מקור שהיה להם בצבא הסורי. על מסמכים אלו ומה נעשה בהם בהמשך דן המאמר.

המאמר איננו מתייחס להתנהלות הכללית של אמ”ן בתקופה שלפני המלחמה ומתייחס רק להתנהלות שלו בהקשר של אותם מסמכים.

מסמך ראשון

מסמך של אגף המחקר באמ”ן מתאריך 27/04/73 “ל...

מי שיזדמן להרצאתו של האלוף בדימוס יצחק בריק על עלילות גבורתו ומנהיגותו במלחמת יום הכיפורים יגלה חיש מהר שנקלע למופע יוצא דופן – טיראדה של האדרה עצמית סופרלטיבית, המוגשת בפאתוס דרמטי, בקול רם ונמלץ.

אתם עומדים לשמוע, מרעים בריק, על מנהיגות במצבי קיצון...

המונח “קללת הניצחון” [1] (ביפנית, בתעתיק לאנגלית – Senshobyo) נטבע ע”י הוגה הדיעות הצבאי היפני טדטקה איקזאקי, שהיה ממנסחי האסטרטגיה הימית היפנית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-30′. בסדרת מאמרים שפרסם בין 1932-1929 היתווה איקזאקי את האסטרטגיה שעל יפן לנקוט בעימות המתקרב עם ארה”ב, שלדעתו היה בלתי נמנע – השתלטות מהירה על הפיליפינים ועל גואם ומהלומת מנע על הצי האמריקני והשמדת מתקניו בפרל הרבור בתחילת המלחמה, וזאת במטרה לאלץ את ארה”ב לשאת ולתת על סיום המלחמה...

יעקב ארנון, יליד ירושלים 1928, נפל בקרב בגבעה 113 ממערב לנגבה, בערב סוכות, י”ד בתשרי תש”ט, 17 לאוקטובר 1948, במסגרת מבצע “יואב” לפריצת הדרך לנגב. יעקב היה מפקד כיתת הסיור של פלוגה ג’, גדוד 51, חטיבת גבעתי. בלילות שלפני המבצע סייר יעקב עם אנשיו את סביבת ודרכי הגישה לגבעה 113, שהיתה חלק ממשלטי הצומת שחלש על הכביש לנגב (כיום : “צומת גבעתי”). בליל ההתקפה הוביל את הפלוגה לתקיפת גבעה 113, ובהסתערות לכיבושה נפצע פצעי מוות. יעקב הובא לבית חולים שדה שהיה אז בג’וליס, ושם נפטר מפצעיו. ב-21.10...

יחידת “דב לבן” – גדוד 88 – יחידת רק”מ אמפיבי שלל מלחמת ששת הימים, היתה אחת היחידות הסודיות ביותר בצה”ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. “דב לבן” הוקמה ב-1971, וכללה בסה”כ שישה טנקי PT76 ו-15 נגמ”שי BTR50. בתכנונים האופרטיביים שלפני המלחמה יועדה היחידה למשימות במפרץ סואץ (במסגרת תוכנית מבצע “אור ירוק”), ומשום כך הוקם הימ”ח שלה בשארם א-שייך. לחלופין, יועדה ליחידה משימה במסגרת תוכנית מבצע “חתול מדבר” – צליחה בצפון האגם המר הגדול ותקיפת סוללות ארטילריה מצרית באיזור מחנות אבו סולטן...

בדיוני המטכ”ל על הגנת סיני לאחר מלחמת ששת הימים נתפסו מיצרי המיתלה והג’ידי כיעדים עיקריים למיתקפה מצרית. בדיונים על תוכנית “מעוז” (סוף 1968) שבהן נקבעה תפיסת ההתבצרות שלפיה ניבנה קו ההגנה של צה”ל במערב סיני, תפס נושא אבטחת המיצרים מקום מרכזי. במשחק המלחמה “אבן גזית” (פבר’ 69′), נפרשה החטיבה העורפית של אוגדה 252 בקו מעברי המיתלה והג’ידי, והוקצה גדוד צוערים מבה”ד 1 שהוטס לסיני לצורך תפיסת המעברים...

מפעם לפעם עולה לדיון סוגיית כיתור הארמיה השנייה במלחמת יום הכיפורים.

לאחרונה נדרש לנושא זה פרופ’ שלמה אבינרי. בסדרת מאמרים העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני – “בין שתי תנועות לאומיות” (“הארץ” 26.9.15 ; 9.10.15 ; 15.10.15), בה עסק פרופ’ שלמה אבינרי בין השאר בהתערבותה של ארה”ב במלחמות ישראל, כתב :

“ב-1973 בלמה ארצות הברית בסוף מלחמת יום הכיפורים את כיתור הארמיה השנייה על ידי צה”ל, כדי למנוע ניצחון ישראלי סוחף מדי…” (“הארץ” 9.10.15).

יתכן שהאמריקנים היו...

תא”ל (מיל’) יפתח ספקטור חושף, בספרו “רם וברור”, אמת מכוערת ומדאיגה עד מאוד, הסותרת את תגובותיו השגרתיות של צה”ל על חשיפת פגמים חמורים בשורותיו, באמירה השגרתית כי “העניין יחקר והלקחים יילמדו”. כך אמרו גם לפני האירועים המתוארים ע”י ספקטור, אך לא חקרו ולקחים לא נלמדו.

לכאורה, זוהי סקירה מאוחרת, אולי יתר-על-המידה, על ספר שפורסם כבר לפני שנים אחדות. הדברים נכתבו כבר באותה עת, אך מסיבות שונות לא פורסמו...