מדור: יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים היו מספר לא קטן של אירועי גבורה שנמנע מהם להיות מוכרזים כעיטורים או ציונים לשבח. מצבים אילו להערכתי נובעים מתפיסה מוטעית של מפקדים את מהות העיטור או הצל"ש. קרא עוד

 ככל הידוע, הגיעו לידי ישראל שני מסמכים המפרטים את תוכנית ההתקפה הסורית המתוכננת על רמת הגולן באוקטובר 1973. כמו כן, הגיע לידי ה – C.I.A  מסמך דומה. ע”פ הידוע, מקורם של המסמכים הוא ירדני באמצעות מקור שהיה להם בצבא הסורי. על מסמכים אלו ומה נעשה בהם בהמשך דן המאמר.

המאמר איננו מתייחס להתנהלות הכללית של אמ”ן בתקופה שלפני המלחמה ומתייחס רק להתנהלות שלו בהקשר של אותם מסמכים.

מסמך ראשון

מסמך של אגף המחקר באמ”ן מתאריך 27/04/73 “ל...

קרא עוד

מלקחי מלחמת יום הכיפורים הובהר כי לא די באיסוף נתונים אודות עוצמת האויב והמערכים הטכנולוגים שבידיו. גם ועדת אגרנט הציגה את הצורך לחקור ולהפיץ את תורתו הצבאית של היריב ואת הדרך שבה תיושם במלחמה הבאהקרא עוד

רבות נכתב על מטרת המלחמה של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים. המטרה הצבאית נגזרת כידוע מהדירקטיבה המדינית. מצרים בהנהגת סאדאת כבר הבינה שלא תוכל "להחזיר בכוח את מה שנלקח בכוח" כמו שהגדיר זאת הנשיא המנוח נאצר. מחליפו סאדאת, ששאף להחזיר את שטחי סיני ובאמצעותם את כבוד האומה בדרכו שלו, צמצם את יעדי המבצע הצבאי והתאימו ליכולות הצבא המצרי, וזאת בהנחה שלעיקר הישגיו יגיע, בעקבות המלחמה, בדרך המדינית. מה אם כן היו היעדים הקרקעיים אליהם חתר הצבא המצרי להגיע לאחר צליחת התעלה.קרא עוד

בדיוני המטכ”ל על הגנת סיני לאחר מלחמת ששת הימים נתפסו מיצרי המיתלה והג’ידי כיעדים עיקריים למיתקפה מצרית. בדיונים על תוכנית “מעוז” (סוף 1968) שבהן נקבעה תפיסת ההתבצרות שלפיה ניבנה קו ההגנה של צה”ל במערב סיני, תפס נושא אבטחת המיצרים מקום מרכזי. במשחק המלחמה “אבן גזית” (פבר’ 69′), נפרשה החטיבה העורפית של אוגדה 252 בקו מעברי המיתלה והג’ידי, והוקצה גדוד צוערים מבה”ד 1 שהוטס לסיני לצורך תפיסת המעברים...

קרא עוד

לאחרונה יצא לאור ספרו של שמואל גלבהרט, “כיפור 73” (הוצאת דוכיפת, 330 עמ’), העוסק במחדל ההתרעה ובהתקפת הנגד של ה-8 באוקטובר, בחזית הדרום.

יש לי חולשה לספרי היסטוריה צבאית. אני רוכש כמעט כל ספר חדש שיוצא. משתדל גם לקרוא. מתישהו.

מאחר ובגב הספר הנוכחי הייתה גם הבטחה – לענות על השאלה “איך הפכה התקפת נגד דו-אוגדתית מול מתחם דיביזיוני מצרי” להתקפה כושלת – נושא שלא זכה עד היום ל”ספר משלו”, ומאחר שרא”ל (מיל’) בוגי יעלון כתב בהקדמה שזהו “...

קרא עוד

כמו רבים מבני דורי, דור 73′, בוגרי מלחמת יום הכיפורים, בשלושת העשורים הראשונים שלאחר המלחמה הייתי עסוק בהקמת משפחה, בבניית קריירה, ובוודאי גם בהדחקת המלחמה ומוראותיה. ב-15-10 השנים האחרונות החל דור 73′ לעסוק במחקר ובכתיבה על המלחמה, בהקמת אתרי אינטרנט בנושא המלחמה, וגם בהקמת אנדרטאות כיד לנופלים. הקשר עם חברים לנשק חודש. אני עסקתי בהקמת אנדרטה ואתר אינטרנט לחטיבת המילואים 421 (חטיבת “הצליחה”) שבה לחמתי במלחמה. במסגרת איסוף החומר וכתיבת ההיסטוריה של החטיבה עבור אתר האינטרנט החטיבתי, נחשפתי לעדויות ותחקירים על הקרב ב”חמוטל”. פלוגת הטנקים בפיקודי, פלוגה מ’ בגדוד 257, חטיבה 421, אוגדה 143 (אוגדת שרון) עלתה על דיונת “חמוטל” במוצאי ה-8 לאוקטובר 1973, ותוך זמן קצר התרסקה על יעד זה...

קרא עוד

הגדרה: נקודת ההכרעה במערכה, היא אותה נקודה בציר הזמן שבה נקבעה התוצאה הסופית של המערכה גם אם אחד משני הצדדים היה נוקט לאחר אותה נקודה בצעדים אחרים מאשר נקט (בגבולות הסביר. ראה התייחסות בהמשך) ואו שאחד מהקרבות לאחר אותה נקודה, היה מסתיים אחרת מאשר הסתיים בפועל.

יש להניח שבמושגים של ימינו, בייחוד במציאות של “מלחמה אסימטרית”, המושג הכרעה הוא מורכב ואולי לא ניתן להשגה ולכן הוגדרו מושגים כגון “הכרעה תודעתית” “צריבת התודעה” ועוד...

קרא עוד

סיכום קרבות “חמוטל-מכשיר”

במהלך המלחמה תקפו יחידות של צה”ל 8 פעמים את המערך המצרי שהתמקם בפתחת “פוטון”, והיתה עוד התקפה אחת על דרום “מכשיר”. כל ההתקפות נהדפו במחיר כבד לשני הצדדים. היו גדודים שתקפו את המערך פעמיים או שלוש. בתשע ההתקפות על המערך נפלו 61 חיילי צה”ל, ש-45 מתוכם היו נעדרים במשך חודשים ארוכים, נפצעו 100-70 חיילים, ו-6 נפלו בשבי. אין נתונים לגבי האבידות המצריות. במהלך הקרבות הושארו בשטח שבשליטת המצרים במתחם “‘חמוטל” – “מכשיר'” 27 טנקים של צה”ל, חלקם הגדול עם נעדרים. עם תום המלחמה היו פזורים במרחב פתחת “פוטון”, בשטח שבשליטת המצרים, לפחות 19 טנקים של צה”ל (חלק מהטנקים הוצאו מהשטח ע”י המצרים במהלך המלחמה), 6 נגמ”שים ו-2 זחל”מים...

קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

קרבות סיום המלחמה בגזרה : 22.10-21.10

בצהרי ה-20.10 קיבל גדוד 429 פקודה לצאת מגזרת “טליסמן” ולנוע לאיזור הצליחה ב”מצמד” כדי להצטרף לחטיבתו, חטיבה 500, ממערב לתעלה. לקראת יציאת גדוד 429 נדרשה חטיבה 274, שהגזרה היתה תחת פיקודה, להכניס כוח אחר במקומו כדי לתפוס את הגזרה. באחריות החטיבה נכללה עתה גזרה רחבה מאד, מאיזור ציר “מאדים” בגזרה הצפונית ועד לאיזור “ציונה” והגבעות שממזרח ל”מכשיר” בדרום (גזרה רחבה יותר מזו שהחזיקה בה אוגדה 162 עד ל-15.10)...

קרא עוד