מדור: יום כיפור

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

פרק ב’

8.10.73  בין 1200 – 1730  –  חטיבה 500

את גזרת פתחת “פוטון” תפס בשעות הבוקר של ה-8.10 גדוד 184 מחטיבה 14. הגדוד נערך משני צידי ציר “טליסמן”, כאשר המג”ד עם 2 פלוגות מוקטנות על “סגול 204″ מצפון ל”מכשיר”, והסמג”ד עם פלוגה מוקטנת בחלק של “חמוטל” שמצפון ל”טליסמן” –  “סגול 205” (1). המצרים לא התקדמו בגזרה זו בשעות הבוקר של ה-8.10, אך הפעילו על יחידות חטיבה 14 אש ארטילרית. בשעה 1045 קיבלה חטיבה 14, כמו שאר יחידות אוגדה 143, פקודה לעזוב את עמדותיה בגזרה המרכזית ולרוץ לגזרה הדרומית...

הפעולה הצבאית המצרית היחידה במהלך מלחמת יום-הכיפורים, שיש בה, אולי, להצביע על כוונה  כלשהי לפתח את  תוכנית המתקפה, ולהרחיבה אל עבר היעדים האופרטיביים בעומק החזית, אל מעבר לקו  12-8 הק”מ – עומקם  המתוכנן של ראשי-הגשר הדיביזיוניים – היא ההתקפה המשוריינת שנערכה ב-14 באוקטובר. התקפה זו, מעצם ניסיונה המהוסס לחרוג מקווי המשימה המתוכננת, הינה ההוכחה המשמעותית ביותר במהלכי המלחמה, לתפישת המלחמה הכוללת המוגבלת בממדיה.

המצ...

“חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו  –

קרבות “חמוטל” ו”מכשיר”

במסגרת קרבות הבלימה

במלחמת יום הכיפורים

8.10.73 – 10.10.73

“אצלי זה התחיל משאלה שאני כבר הולך איתה 40 שנה – איך קרה ומה גרם לכך שאנחנו, חבורת ‘פרים צעירים’ שהחשש העיקרי והיחיד שלהם היה שיחמיצו את המלחמה, ב-8.10...

הדיונים שמתקיימים לאורך שנים בציבוריות הישראלית, בפורומים השונים, וגם כאן בבמה שהקמנו לא מזמן, דנים כולם בטקטיקה של המלחמה, מנסים לנתח כול יום קרבות, איזו חטיבה הגיעה לחזית, היכן התחילה לחימתה, ומה קרה לה בהמשך והרזולוציות משתנות מרמת האוגדה עד לרמת החייל הבודד (ראה ספרו של מעוזיה סגל:”עדויות מגובה החול”).

כול הספרים הרבים – אני מניח שיש יותר מ 100 כותרים רק למלחמה הזו – מנתחים את המהלכים, את הסיבות, את המודיעין, חיל האויר, שריון, חי”ר ומה לא, הספרים מתבססים על הקלטות הקשר, על יומני הקרבות, על ...

האזור שבו עתיד היה להתרחש מבצע “אבירי לב” נמצא בסמוך לאגם המר, הנמצא באמצע תעלת סואץ (ראה מפה באיור 1).

נקודת המוקד של המבצע הייתה נקודת הצליחה שנקבעה בסמוך למוצב “מצמד”, מצפון וקרוב מאד לאגם המר. נקודה זו נמצאה בפאה הדרומית של אזור היערכותה של ארמיה 2 המצרית, כאשר מדרום לנקודה זו, ברוב החוף המזרחי של האגם המר, כמעט שלא היו כוחות מצריים. האזור הזה (האגם המר) היה התפר הפרוץ בין שתי הארמיות המצריות, אותו גילה גדוד הסיור האוגדתי 87, בתשעה באוקטובר...

פלוגת טנקי הפאטון י’ (“יוק”), הוקמה והתפרקה באמצע המלחמה ההיא, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973. כמעט ולא הספקנו להכיר איש את רעהו. התקבצנו ממסגרות שונות שהתפרקו בימי הלחימה הראשונים והתמזגו מחדש לפלוגה במסגרת גדוד 79, חטיבה 14. הגענו מבית הספר לשריון, מבית הספר לקצינים (בה”ד 1) ומפלוגות הטנקים הסדירות של חטיבות 14 ו-401.

7 ימים לחמה הפלוגה במסגרת גדוד 79 והשתתפה בקרבות המכריעים של בלימת התקפת-הנגד המצרית ומבצע “אבירי-לב” לצליחת התעלה. אנשי פלוגה י’ חוו אירועי קרב קשים. קשים מנשוא...

תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר

אחת השאלות המלוות את כל העוסקים בבחינת הקרב “בחווה הסינית”[1] היא – איך קרה שגדוד שנשלח  לצוד “ציידי טנקים” נתקל במערך מצרי מוכן שהיה ערוך להגנה ונכון לספוג התקפה. אחת מהתשובות הינה חוסר העירנות של הגורמים השונים ברמת הגדוד והחטיבה ואולי גם ברמת האוגדה והפיקוד לתכנית האויב ולדרך בה פעל להשיגה. הקרב בו מדובר אירע לאחר יותר מעשרה ימי לחימה רצופים, מששכך הלם ההפתעה שאפיין את ימי הלחימה הראשונים.

סיפורה של פלוגת “במבה”

במסכת החילוצים מ”טרטור 42″ בולטת פלוגת החרמ”ש/סיור “במבה” בפיקודו של סרן שלמה גורן. הפלוגה פינתה פצועים, חיילים בריאים ואת מפקדת גדוד 890 ואת מפקדת חטיבה 35 מגיא ההריגה. למרות זאת, לא צול”ש איש מאנשי הפלוגה, ונעשתה פעולה להשכחת פועלם של חייליה.

פלוגת “במבה” נעה בין גבעת הפצועים לפח”ח – לאחר שבשעה 0430 פינתה את התאג”ד, כמשימתה הראשונה – וכן בשטח הפתוח מצפון/צפון-מזרח לגבעת הפצועים ובאזור תעלת...

הפרק הזה מתאר את פרשת חילוץ נפגעים מגדוד הצנחנים 890 ומגדוד השריון 100 בשבעה עשר באוקטובר 1973, כסיום טראגי למתקפה הכושלת של הצנחנים בשישה-עשר באוקטובר בלילה. לנפגעי גדוד הצנחנים התווֹספו מאוחר יותר נפגעי גדוד שריון 100, שנשלח לעזרתם.

הקרב ידוע כ”קרב החווה הסינית”. מאחר שאין המדובר ב”חווה” (מתחם “אמיר”) ומאחר שב”חווה הסינית”, במובן הרחב של השם, התרחשו כמה קרבות, ולמען הדיוק – יש לקרוא לקרב: “קרב הצנחנים בטרטור 42”...

הקדמה

ליל 16-15 לאוקטובר 1973 סימן את תחילת המפנה בחזית הדרום. צה”ל עבר ממגננה להתקפה, הבקיע את המערך המצרי, הקים ראש גשר על תעלת-סואץ וצלח לאפריקה. קרב הבקעה לילי בגזרה צרה, שאופיין בחיכוך בין ידיד לאויב, בין ידיד לידיד. פלוגת טנקים מחטיבה 421, בשם הקוד “חריף”, אשר אבטחה את כוח הצנחנים הצולח, של חטיבה 247, בפיקוד אל”ם דני מט, בתנועתה מערבה לעבר תעלת סואץ, התקדמה לאחר חצות הלילה, ללא תיאום, לאזור שכוחות שכנים נפגעו בו קודם לכן, נתקלה במערך מצרי, באזור צומת “טרטור”-“לכסיקון”, נפגעה קשות וירדה מסד”כ הכוחות הלוחמים...