בדיוני המטכ”ל על הגנת סיני לאחר מלחמת ששת הימים נתפסו מיצרי המיתלה והג’ידי כיעדים עיקריים למיתקפה מצרית. בדיונים על תוכנית “מעוז” (סוף 1968) שבהן נקבעה תפיסת ההתבצרות שלפיה ניבנה קו ההגנה של צה”ל במערב סיני, תפס נושא אבטחת המיצרים מקום מרכזי. במשחק המלחמה “אבן גזית” (פבר’ 69′), נפרשה החטיבה העורפית של אוגדה 252 בקו מעברי המיתלה והג’ידי, והוקצה גדוד צוערים מבה”ד 1 שהוטס לסיני לצורך תפיסת המעברים...

בחודש מאי האחרון צויינו 80 שנה למתקפה הגרמנית על בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. התקפת ה-10 למאי על הולנד, בלגיה ולוכסמבורג, סיימה שמונה חודשים של “המלחמה המדומה” (The Phony War), שבה ישבו אלה מול אלה מאחורי קווי הביצורים שלהם עיקר הצבא הנאצי וצבא צרפת, ובצפון, על גבול צרפת-בלגיה, חיל המשלוח הבריטי. בתוך עשרה ימים הצליחו דיביזיות הפאנצר הגרמניות בהובלת גודריאן ורומל, להבקיע דרך איזור הארדנים ההררי בלוכסמבורג ודרום בלגיה, לחדור לצרפת באיזור סדאן, ולהגיע אל גדת תעלת למאנש באבוויל, ובכך לכתר את רוב חיל המשלוח הבריטי וחלק ניכר מהצבא הצרפתי. מהלך זה הסתיים בפינוי מדנקרק במבצע “דינמו” (16 למאי – 4 ליוני)...

את המפגש עם הדיביזיה ה-4 התחלתי בקיץ 2019, במסגרת השתתפות באירועי 75 שנים לנחיתה בנורמנדי. נקודת ההתחלה היתה בחצי האי קונטנטין – האיזור המערבי של נורמנדי, בנהו (Nehou) – שם הוקמה המפקדה הראשונה של הארמיה ה-3 על אדמת צרפת, לפני הפעלתה המבצעית ב-1.8.44. משם דרך קוטאנס (Coutances), ששוחררה ע”י הדיביזיה ה-4 ב-28.7, אל אברנש (Avranches) – שער היציאה לפריצה דרומה ומזרחה למרחבים של עמק הלואר ומערבה לעבר נמלי חצי האי ברטאן. ככר מרכזית באברנש נקראת ככר פטון, והיא כוללת אנדרטה גדולה לכבודם של פטון והארמיה ה-3, ואת טנק ה”ת’אנדרבולט” (רעם) – טנק הפיקוד של מג”ד 37 אייברמס. זהו אחד מ-6 טנקי “ת’אנדרבולט” שהחליף אייברמס במהלך 8 חודשי הפיקוד שלו על גדוד 37...

פרק ג’1 –  מסלול הקרבות של הדיביזיה המשוריינת ה-4  –  דיביזיית “Name Enough” – להסרת המצור על באסטון

הדיביזיה המשוריינת ה-4 הוקמה באפריל 1941, כחלק מבנין הכוח המזורז של צבא ארה”ב לאחר פרוץ מלחמת העולם. במאי 1942 קיבל את הפיקוד על הדיביזיה מי שעתיד היה להיות מפקדה המיתולוגי במשך ארבעה וחצי החודשים הראשונים למסלול הקרבות המפואר של הדיביזיה בחזית המערבית – הגנרל ג’ון שירלי ווד (Wood). במהלך למעלה משנה וחצי עברה הדיביזיה סדרות אימונים אינטנסיביים בטנסי, ובמדבריות קליפורניה וטקסס, תחת פיקודו של ווד...

(לפרק הראשון ולמסלול הקרבות של צוות קרב פייפר » ראו כאן)

מסלול הקרבות של דיביזיית הפאנצר ה-2 – דיביזיית “וינה”

דיביזיית הפאנצר ה-2 היתה אחת משלוש דיביזיות השריון הראשונות שהוקמו בוורמאכט לאחר שהיטלר הודיע במרץ 1935 שהוא מסתלק מהתחייבויותיה של גרמניה למגבלות על צבאה על פי הסכמי וורסאי. הדיביזיות הוקמו לפי החזון ותורת השריון שפיתח היינץ גודריאן, וגודריאן עצמו היה מייסדה של הדיביזיה ה-2, ופקד עליה מהקמתה ב-1935 ועד פברואר 1938. במרץ 1938 השתתפה הדיביזיה באנשלוס  – ההשתלטות הנאצית על אוסטריה.  בעקבות האנשלוס הוצבה הדיביזיה לבסיס קבע בוינה וקיבלה את שם העיר. בהמשך, חלק ניכר מהסגל שלה היו אוסטרים...

החודש – דצמבר 2019, מציינים 75 שנים למתקפת הארדנים של היטלר, שזכתה לשם המערכה על הבליטה –  The Battle of the bulge. לציון האירועים התקיימו במקומות שונים בחבל לוכסמבורג שבבלגיה ובנסיכות לוכסמבורג, בהם התרחשה המערכה, אירועים רבים לציון שנת ה-75. האירועים המרכזיים היו בעיר באסטון (Bastogne), שהפכה עוד במהלך המערכה לסמל של המערכה כולה, בגלל המצור שהוטל עליה ע”י הכוחות הגרמנים, ושחרורה ע”י יחידות מהארמיה ה-3 של פטון. בבאסטון התקיימו באמצע דצמבר אירועי Nuts Weekernd –  על שם תשובתו המפורסמת  של המפקד בפועל של הדיביזיה ה-101 הנצורה בבאסטון, הגנרל מקאוליף (MacAuliffe), לדרישת הכניעה של המפקד הגרמני שמולו –  Nuts (משוגעים, אבל גם : אגוזים). האירוע המרכזי התקיים בבאסטון ב-14...

לאחרונה יצא לאור ספרו של שמואל גלבהרט, “כיפור 73” (הוצאת דוכיפת, 330 עמ’), העוסק במחדל ההתרעה ובהתקפת הנגד של ה-8 באוקטובר, בחזית הדרום.

יש לי חולשה לספרי היסטוריה צבאית. אני רוכש כמעט כל ספר חדש שיוצא. משתדל גם לקרוא. מתישהו.

מאחר ובגב הספר הנוכחי הייתה גם הבטחה – לענות על השאלה “איך הפכה התקפת נגד דו-אוגדתית מול מתחם דיביזיוני מצרי” להתקפה כושלת – נושא שלא זכה עד היום ל”ספר משלו”, ומאחר שרא”ל (מיל’) בוגי יעלון כתב בהקדמה שזהו “...

כמו רבים מבני דורי, דור 73′, בוגרי מלחמת יום הכיפורים, בשלושת העשורים הראשונים שלאחר המלחמה הייתי עסוק בהקמת משפחה, בבניית קריירה, ובוודאי גם בהדחקת המלחמה ומוראותיה. ב-15-10 השנים האחרונות החל דור 73′ לעסוק במחקר ובכתיבה על המלחמה, בהקמת אתרי אינטרנט בנושא המלחמה, וגם בהקמת אנדרטאות כיד לנופלים. הקשר עם חברים לנשק חודש. אני עסקתי בהקמת אנדרטה ואתר אינטרנט לחטיבת המילואים 421 (חטיבת “הצליחה”) שבה לחמתי במלחמה. במסגרת איסוף החומר וכתיבת ההיסטוריה של החטיבה עבור אתר האינטרנט החטיבתי, נחשפתי לעדויות ותחקירים על הקרב ב”חמוטל”. פלוגת הטנקים בפיקודי, פלוגה מ’ בגדוד 257, חטיבה 421, אוגדה 143 (אוגדת שרון) עלתה על דיונת “חמוטל” במוצאי ה-8 לאוקטובר 1973, ותוך זמן קצר התרסקה על יעד זה...

בימים אלה מציינים 100 שנה למערכת איפר החמישית, המערכה במערבה של פלנדריה הבלגית, שבה כוחות בלגיים, אנגלים וצרפתים פרצו ממובלעת איפר (Ypres בצרפתית, Ieper בפלמית) ודחפו לאחור את הכוחות הגרמניים שבחזיתם. במשך 4 ימים התקדם הכוח התוקף לעומק של 29 ק”מ וכבש מובלעת שמדינות ההסכמה (צרפת ובריטניה, וכוחות בלגיה) וגרמניה התכתשו עליה מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הקריבו בקרבות עליה כ-850,000 אבדות, וניהלו עליה סדרת קרבות שהיו בין המרים ביותר שהתנהלו במהלך המלחמה בחזית המערבית. בסדרת מערכות איפר, ובמיוחד בסיבוב הקשה שמכולן, מערכת איפר השלישית (שכונתה גם מערכת פשנדייל), הגיעו לשיאם חוסר ההיגיון המערכתי, סכלותם של מצביאים, וההקרבה האנושית הקשה שנגרמה לצדדים הניצים כתוצאה מאלה...

הגדרה: נקודת ההכרעה במערכה, היא אותה נקודה בציר הזמן שבה נקבעה התוצאה הסופית של המערכה גם אם אחד משני הצדדים היה נוקט לאחר אותה נקודה בצעדים אחרים מאשר נקט (בגבולות הסביר. ראה התייחסות בהמשך) ואו שאחד מהקרבות לאחר אותה נקודה, היה מסתיים אחרת מאשר הסתיים בפועל.

יש להניח שבמושגים של ימינו, בייחוד במציאות של “מלחמה אסימטרית”, המושג הכרעה הוא מורכב ואולי לא ניתן להשגה ולכן הוגדרו מושגים כגון “הכרעה תודעתית” “צריבת התודעה” ועוד...