סיכום קרבות “חמוטל-מכשיר”

במהלך המלחמה תקפו יחידות של צה”ל 8 פעמים את המערך המצרי שהתמקם בפתחת “פוטון”, והיתה עוד התקפה אחת על דרום “מכשיר”. כל ההתקפות נהדפו במחיר כבד לשני הצדדים. היו גדודים שתקפו את המערך פעמיים או שלוש. בתשע ההתקפות על המערך נפלו 61 חיילי צה”ל, ש-45 מתוכם היו נעדרים במשך חודשים ארוכים, נפצעו 100-70 חיילים, ו-6 נפלו בשבי. אין נתונים לגבי האבידות המצריות. במהלך הקרבות הושארו בשטח שבשליטת המצרים במתחם “‘חמוטל” – “מכשיר'” 27 טנקים של צה”ל, חלקם הגדול עם נעדרים. עם תום המלחמה היו פזורים במרחב פתחת “פוטון”, בשטח שבשליטת המצרים, לפחות 19 טנקים של צה”ל (חלק מהטנקים הוצאו מהשטח ע”י המצרים במהלך המלחמה), 6 נגמ”שים ו-2 זחל”מים...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

קרבות סיום המלחמה בגזרה : 22.10-21.10

בצהרי ה-20.10 קיבל גדוד 429 פקודה לצאת מגזרת “טליסמן” ולנוע לאיזור הצליחה ב”מצמד” כדי להצטרף לחטיבתו, חטיבה 500, ממערב לתעלה. לקראת יציאת גדוד 429 נדרשה חטיבה 274, שהגזרה היתה תחת פיקודה, להכניס כוח אחר במקומו כדי לתפוס את הגזרה. באחריות החטיבה נכללה עתה גזרה רחבה מאד, מאיזור ציר “מאדים” בגזרה הצפונית ועד לאיזור “ציונה” והגבעות שממזרח ל”מכשיר” בדרום (גזרה רחבה יותר מזו שהחזיקה בה אוגדה 162 עד ל-15.10)...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 19.10-15.10

גדוד 429 חוזר ל”חמוטל”

לאחר קרב השריון הגדול של ה-14.10, עברו שתי האוגדות – 143 ו-162, לעסוק בהכנות למבצע הצליחה. משום כך נעשו שינויים בחלוקת הגזרות הפיקודית. מפקדת כוח ששון (שנקרא בתחילת המלחמה כוח “נמר” או כוח קלמן), מסגרת אוגדתית מאולתרת שפקדה עד אז על הגזרה הצפונית של התעלה, בפיקודו של תא”ל יצחקי ששון, קיבלה אחריות על גזרת אוגדה 162.

במסגרת ההיערכות החדשה יצאה חטיבה 500/16...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 14.10-11.10

הגזרה בין 13.10-11.10 – הפוגה בקרבות

גם לאחר ה-10.10 לא נפסקו היוזמות ההתקפיות בגזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר'”. לא עבר יום מבלי שעלתה תכנית של גורם כלשהו – פיקודי, או אוגדתי, או חטיבתי, לתקוף שוב את “חמוטל”, או את “מכשיר”, או את שניהם. כבר בלילה שבין 10 ל-11 לחודש קיבלה חטיבה 421 פקודת אתראה לכיבוש “חמוטל”. לדברי המח”ט, “היו פקודות לקראת 11.10 לכבוש את ‘חמוטל’ עוד הפעם… באתי למפקד האוגדה ואמרתי לו שאין אפשרות לכבוש את ‘חמוטל’ בלבד….זה מערך שצריך לכבוש את כולו – את ‘מכשיר’, ‘חמוטל’, ‘נוזל’ ו’חלוץ’...

מלחמת יום הכיפורים היא מגנט שמושך אליו ממציאי תיאוריות קונספירציה. במהלך השנים למדתי את מרביתן, אם לא את כולן.
האם בין שלל התיאוריות ישנה אחת הראויה לתשומת לב יותר מאחרות?

מתברר שכן. 

את תיאוריית הקונספירציה הצבעונית ביותר, המכעיסה ביותר, המקוממת ביותר, משווקים ד”ר אורי מילשטיין וחבורתו. ויש להם לא מעט חסידים.

אירועי ה-10.10

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

לקראת אור ראשון בבוקר ה-10.10 היתה פרישת הכוחות במרחב “חמוטל-מכשיר” כדלקמן :

חטיבה 421  – כ-65 טנקים, ערוכה בחניונים גדודיים על ציר “טליסמן”, גדוד קדמי (257) באיזור “ציונה” – אנטנת האו”ם, ושני הגדודים הנותרים ממזרח לו זה לאחר זה לאורך הציר.

חטיבה 14, שהחליפה את חטיבה 600 בגזרתה בערב ה-9.10 :

• גדוד 79 –  כ-20 טנקים  –  על גבעת “חמדיה”.
• גדוד 410/600 – 15 טנקים  – ת.פ...

סיכום קרבות ה-9.10

פעמיים במהלך קרבות ה-9.10 דיווחו מפקדי גדודים כי כבשו את היעד. בבוקר, בשעה 0745, דיווח מג”ד 599 : “‘חמוטל’ בידי”. אחה”צ, סמוך לשעה 1530, דיווח מ”מ מג”ד 410 : “‘מכשיר’ בידי”. ב-2 המקרים הדיווח לא היו מציאותי, ובסופו של יום לא היו שני המתחמים בידי כוחותינו.

התמונה העולה מתיאור הקרבות במתחם “חמוטל – מכשיר”, ב-9.10 :

ב-9.10 נמשכו התקפות יחידות אוגדה 143 על מתחם “חמוטל-מכשיר” מתוך אי הבנה של פרישת המערך המצרי במתחם. ההתקפות התבצעו למרות הנחיית הרמטכ”ל שלא ליזום פעולות התקפיות ביום זה...

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

9.10.73 אחה”צ – גדוד 410

התקפת חטיבה 421 לא היתה ההתקפה האחרונה בתאריך ה-9.10 על מתחם פתחת “פוטון”. בשעות אחה”צ התנהלה התקפה נוספת על המתחם, של גדוד 410, מחטיבה 600.

כאמור, חטיבה 600 היתה מצויידת בטנקים המתקדמים ביותר שהיו לצה”ל במלחמת יום הכיפורים, טנקי מגח M60A1, אולם כמו אצל חטיבה 421, גם בטנקים שלה היתה תקלה יסודית בתחום המקלעים. במקרה של חטיבה 600, הסיבה היתה שהטנקים הגיעו מארה”ב עם מקלעי מקביל מדגם 73M (בקוטר קנה 0.3 = 7.62) ומקלעי מפקד מדגם 85M (בקוטר קנה 0.5 = 12.7) שהיו בהם תקלות תפעוליות רבות, ולא התאימו לתנאי הלחימה במדבר...

מפעם לפעם עולה לדיון סוגיית כיתור הארמיה השנייה במלחמת יום הכיפורים.

לאחרונה נדרש לנושא זה פרופ’ שלמה אבינרי. בסדרת מאמרים העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני – “בין שתי תנועות לאומיות” (“הארץ” 26.9.15 ; 9.10.15 ; 15.10.15), בה עסק פרופ’ שלמה אבינרי בין השאר בהתערבותה של ארה”ב במלחמות ישראל, כתב :

“ב-1973 בלמה ארצות הברית בסוף מלחמת יום הכיפורים את כיתור הארמיה השנייה על ידי צה”ל, כדי למנוע ניצחון ישראלי סוחף מדי…” (“הארץ” 9.10.15).

יתכן שהאמריקנים היו...

תא”ל (מיל’) יפתח ספקטור חושף, בספרו “רם וברור”, אמת מכוערת ומדאיגה עד מאוד, הסותרת את תגובותיו השגרתיות של צה”ל על חשיפת פגמים חמורים בשורותיו, באמירה השגרתית כי “העניין יחקר והלקחים יילמדו”. כך אמרו גם לפני האירועים המתוארים ע”י ספקטור, אך לא חקרו ולקחים לא נלמדו.

לכאורה, זוהי סקירה מאוחרת, אולי יתר-על-המידה, על ספר שפורסם כבר לפני שנים אחדות. הדברים נכתבו כבר באותה עת, אך מסיבות שונות לא פורסמו...