“חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו  –

קרבות “חמוטל” ו”מכשיר”

במסגרת קרבות הבלימה

במלחמת יום הכיפורים

8.10.73 – 10.10.73

“אצלי זה התחיל משאלה שאני כבר הולך איתה 40 שנה – איך קרה ומה גרם לכך שאנחנו, חבורת ‘פרים צעירים’ שהחשש העיקרי והיחיד שלהם היה שיחמיצו את המלחמה, ב-8.10...

הדיונים שמתקיימים לאורך שנים בציבוריות הישראלית, בפורומים השונים, וגם כאן בבמה שהקמנו לא מזמן, דנים כולם בטקטיקה של המלחמה, מנסים לנתח כול יום קרבות, איזו חטיבה הגיעה לחזית, היכן התחילה לחימתה, ומה קרה לה בהמשך והרזולוציות משתנות מרמת האוגדה עד לרמת החייל הבודד (ראה ספרו של מעוזיה סגל:”עדויות מגובה החול”).

כול הספרים הרבים – אני מניח שיש יותר מ 100 כותרים רק למלחמה הזו – מנתחים את המהלכים, את הסיבות, את המודיעין, חיל האויר, שריון, חי”ר ומה לא, הספרים מתבססים על הקלטות הקשר, על יומני הקרבות, על ...

בתחילת יולי האחרון השתתפתי באירועי יום השנה ה-150 למערכת גטיסבורג.

מערכת גטיסבורג היתה סדרת קרבות שהתנהלו בין 1.7.1863 – 3.7.1863, בגבעות, בשדות ובמטעים שסביב העיירה גטיסבורג בפנסילבניה, בין הארמיה של צפון וירג’יניה (הצבא העיקרי של הקונפדרציה של הדרום) בפיקודו של רוברט אי לי, לבין הארמיה של הפוטומק (הצבא העיקרי של הצפון), בפיקודו של ג’ורג’ מיד. זו היתה המערכה העקובה ביותר מדם במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1865-1861), אם כי גם היא לא הגיעה לשיא של קרב אנטיטם (17.9.1862), שבו נהרגו ונפצעו קרוב ל-23,000 חיילים משני הצדדים, ביום קרב אחד. בשלושת ימי מערכת גטיסבורג נהרגו ונפצעו כ-46,000 לוחמים משני הצדדים...

האזור שבו עתיד היה להתרחש מבצע “אבירי לב” נמצא בסמוך לאגם המר, הנמצא באמצע תעלת סואץ (ראה מפה באיור 1).

נקודת המוקד של המבצע הייתה נקודת הצליחה שנקבעה בסמוך למוצב “מצמד”, מצפון וקרוב מאד לאגם המר. נקודה זו נמצאה בפאה הדרומית של אזור היערכותה של ארמיה 2 המצרית, כאשר מדרום לנקודה זו, ברוב החוף המזרחי של האגם המר, כמעט שלא היו כוחות מצריים. האזור הזה (האגם המר) היה התפר הפרוץ בין שתי הארמיות המצריות, אותו גילה גדוד הסיור האוגדתי 87, בתשעה באוקטובר...

פלוגת טנקי הפאטון י’ (“יוק”), הוקמה והתפרקה באמצע המלחמה ההיא, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973. כמעט ולא הספקנו להכיר איש את רעהו. התקבצנו ממסגרות שונות שהתפרקו בימי הלחימה הראשונים והתמזגו מחדש לפלוגה במסגרת גדוד 79, חטיבה 14. הגענו מבית הספר לשריון, מבית הספר לקצינים (בה”ד 1) ומפלוגות הטנקים הסדירות של חטיבות 14 ו-401.

7 ימים לחמה הפלוגה במסגרת גדוד 79 והשתתפה בקרבות המכריעים של בלימת התקפת-הנגד המצרית ומבצע “אבירי-לב” לצליחת התעלה. אנשי פלוגה י’ חוו אירועי קרב קשים. קשים מנשוא...

תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר

אחת השאלות המלוות את כל העוסקים בבחינת הקרב “בחווה הסינית”[1] היא – איך קרה שגדוד שנשלח  לצוד “ציידי טנקים” נתקל במערך מצרי מוכן שהיה ערוך להגנה ונכון לספוג התקפה. אחת מהתשובות הינה חוסר העירנות של הגורמים השונים ברמת הגדוד והחטיבה ואולי גם ברמת האוגדה והפיקוד לתכנית האויב ולדרך בה פעל להשיגה. הקרב בו מדובר אירע לאחר יותר מעשרה ימי לחימה רצופים, מששכך הלם ההפתעה שאפיין את ימי הלחימה הראשונים.

סיפורה של פלוגת “במבה”

במסכת החילוצים מ”טרטור 42″ בולטת פלוגת החרמ”ש/סיור “במבה” בפיקודו של סרן שלמה גורן. הפלוגה פינתה פצועים, חיילים בריאים ואת מפקדת גדוד 890 ואת מפקדת חטיבה 35 מגיא ההריגה. למרות זאת, לא צול”ש איש מאנשי הפלוגה, ונעשתה פעולה להשכחת פועלם של חייליה.

פלוגת “במבה” נעה בין גבעת הפצועים לפח”ח – לאחר שבשעה 0430 פינתה את התאג”ד, כמשימתה הראשונה – וכן בשטח הפתוח מצפון/צפון-מזרח לגבעת הפצועים ובאזור תעלת ההשקיה הדרומית...

הפרק הזה מתאר את פרשת חילוץ נפגעים מגדוד הצנחנים 890 ומגדוד השריון 100 בשבעה עשר באוקטובר 1973, כסיום טראגי למתקפה הכושלת של הצנחנים בשישה-עשר באוקטובר בלילה. לנפגעי גדוד הצנחנים התווֹספו מאוחר יותר נפגעי גדוד שריון 100, שנשלח לעזרתם.

הקרב ידוע כ”קרב החווה הסינית”. מאחר שאין המדובר ב”חווה” (מתחם “אמיר”) ומאחר שב”חווה הסינית”, במובן הרחב של השם, התרחשו כמה קרבות, ולמען הדיוק – יש לקרוא לקרב: “קרב הצנחנים בטרטור 42”. האירוע המתואר התרחש בתא שטח קטן, כחמישה ק”מ רבועים, בין “טרטור 41″ ל”טרטור 42”...

הקדמה

ליל 16-15 לאוקטובר 1973 סימן את תחילת המפנה בחזית הדרום. צה”ל עבר ממגננה להתקפה, הבקיע את המערך המצרי, הקים ראש גשר על תעלת-סואץ וצלח לאפריקה. קרב הבקעה לילי בגזרה צרה, שאופיין בחיכוך בין ידיד לאויב, בין ידיד לידיד. פלוגת טנקים מחטיבה 421, בשם הקוד “חריף”, אשר אבטחה את כוח הצנחנים הצולח, של חטיבה 247, בפיקוד אל”ם דני מט, בתנועתה מערבה לעבר תעלת סואץ, התקדמה לאחר חצות הלילה, ללא תיאום, לאזור שכוחות שכנים נפגעו בו קודם לכן, נתקלה במערך מצרי, באזור צומת “טרטור”-“לכסיקון”, נפגעה קשות וירדה מסד”כ הכוחות הלוחמים...

השבוע פורסם כי כ-200 קצינים בכירים, שהשתפו במלחמת יום הכיפורים, פנו אל הממשלה במכתב,  שבו בקשו לתקן את העוול שנגרם לרמטכ”ל המלחמה, רא”ל דוד אלעזר (דדו), ע”י ועדת אגרנט. הוועדה, כזכור, המליצה לממשלה להדיח את  דדו מתפקידו. כעבור כ-3 שנים  נפטר דדו מהתקף לב, ורבים סברו כי הוא “מת משברון לב”.

לפי עניות דעתי, ועדת אגרנט עשתה לעצמה חיים קלים בהימנעה מדיון בכל מהלכי המלחמה, ובכלל זה גם נמנעה לחלוטין מעיסוק במהלכי הצליחה והפעולות שקדמו לה ובפריצה אל תוך השטח הסורי...