סיורנו לוקח אותנו למסע לאורך נתיב המים –  הציר המרכזי שחיבר, או הפריד –  בהתאם לנקודת הראות, עד למאה ה-19 בין מוקדי השלטון של קנדה (או בשמה הקדום יותר צרפת החדשה –  Nouvelle France) – קוויבק ומונטריאול, לבין מוקדי הליבה של מדינת ניו יורק – הבירה השלטונית אולבני שבצפון המדינה, ובירת הסחר והספנות העיקרית של אמריקה –  ניו יורק. מדרום לצפון, הנתיב התבסס על נהר ההדסון, שבמאה ה-18 קראו לו הנהר הצפוני (North river), דרך אגם ג’ורג’ (או בשמו הקדום יותר, הצרפתי –  אגם הסקרמנט הקדוש –  Lac du Saint-Sacrement), דרך אגם שמפליין (Lake Champlain), לנהר הרישלייה (Riviere Richelieu), שמימיו נשפכים אל מימי נהר סנט לורנס (Fleuve S. Laurent –  St...

תחילת מלחמת יום הכיפורים לא בישרה טובות לצה”ל, ובייחוד בחזית הדרום. צה”ל הופתע מעיתוי פריצת המלחמה (ה”קונצפציה”), ולא נערך בזמן עם היחידות הסדירות בקו, לפי תוכניות ההגנה המוכנות מראש (“שובך יונים [1]”). בהמשך הופתע צה”ל מיעילות מהלך הצליחה המצרי ומהמהירות הרבה שבה התגבר הצבא המצרי על מכשול התעלה ועל קומץ המעוזים של קו בר-לב. ביום הראשון למלחמה בזבז צה”ל את רוב הכוחות הסדירים בחזית הדרום בהתקפות אמיצות, אך חסרות-תוחלת, של כוחות שריון קטנים על מערכים חפוזים מצריים. מערכים אלו התבססו בעיקר על חי”ר מצויד באמצעי נ”ט, בעיקר מטולי ר.פ.ג., שהתחפר על דרך הגעתן הצפויה של התגבורות, וכן ירי טילי “סאגר” מהסוללה בגדה המערבית של התעלה...

סדרה דוקומנטרית בת 3 פרקים  בהפקת רשת אל-אלג’זירה. 141 דקות של קטעי ארכיון באיכות מעולה, חלקם נדירים, משולבים בראיונות עם ישראלים, מצרים סורים ועוד. למרות אי אלו סיפורי “כיד הדימיון” (כמו למשל סיפור גילוי התפר בין הארמיות המצריות או סיפור הקרב נגד חטיבה 25 המצרית) הסדרה מציגה תמונה די מאוזנת ומעלתה העיקרית כאמור, היא בקטעי הארכיון ובהצגת המבט של “הצד השני”

פרק ראשון

התקופה שקדמה למלחמה, הכנות למלחמה, אשראף מרוואן, הצליחה המצרית (דקה 18) וההתקפה הסורית (דקה 25)...

סדרת מאמרי האינטרנט שתפורסם באתר זה עוסקת במערכת הצליחה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, מערכה שהתרחשה מה- 15 עד ה- 18 לאוקטובר 1973 בסביבות אזור גיאוגרפי המכונה “החווה הסינית”. מערכה זאת הייתה חלק ממבצע בשם “אבירי לב”. במבצע זה ניסה צה”ל, לאחר שבוע בו הוא הופתע שוב ושוב ע”י המצרים והוכה קשות, להפוך את הקערה על פיה, לצלוח את התעלה, לכתר ארמיה מצרית ולהכות את הצבא המצרי.

ספרים ומאמרים רבים נכתבו על מלחמת יום הכיפורים וחלקם עוסקים באופן זה או אחר במערכת הצליחה...

עוזי : “הנסיונות לגרור את גשר הגלילים על ידי כוחות לא מאומנים, גרם לשברים רבים בגשר ובטנקים הגוררים…  גשר הגלילים לא הגיע לתעלה בלילה של ה 16 או ה 17 לא מעט כי נשבר שוב ושוב כתוצאה מגרירה לא מאוזנת וחוסר אימון של הצוותים שהיו מותשים ונרדמו תוך כדי גרירה במהירות 2 קמ”ש“.

נו מתי יהיה סוף לקשקוש הזה ?

1. כל פרשת ה”מחדל” של פלוגת אלי גבע לא מחזיקה מים משום :

א.היתה עוד פלוגת טנקים – מגח, באוגדה 252, בחטיבה 14, בגדוד 9, שאומנה לגרירת הגשר...

שלום חברים,

הפוסט הזה לא אמור להביא עובדות הסטוריות חדשות אלא לשתף במחשבות ואולי לעורר דיון. אשמח אם הדיון לא יתמקד בשגיאות עובדתיות שאולי יש בטכסט אלא במהות – אבל הרשת היא מקום חופשי.

אתחיל מכך שנראה ששתי היממות הראשונות ללחימה ברמת הגולן הביאו לאפקט סביבתי שהשפיע על המלחמה כולה בכל הגזרות. בעיקר אמורים הדברים להצלחת הצבא הסורי להבקיע את הקו הישראלי בגזרה הדרומית של הרמה וליצור איום שנתפס כאיום קיומי על צפון ישראל. ההשלכות של איום זה היו, בתחילתן, קשורות בצורה הדוקה לקורה ברמת הגולן אולם היו גם השלכות בהמשך שהקשר שלהן לדרום רמת הגולן מיטשטש והולך ככל שעובר הזמן...

לקראת יום השנה ה-40 למלחמת יום הכיפורים, התפרסם באתר “יד לשריון” ובאתר חטיבה 421 מאמרו של פרופ’ בנימין זאב קדר, איש החטיבה במלחמה –  “תשעים ותשעה קילומטר מקהיר”. להלן קישור למאמר –  http://www.421.co.il/?CategoryID=632&ArticleID=591  .

במאמר מספר קדר, שהיה מש”ק הקשר בפלוגת החרמ”ש י’ של גדוד 599, חטיבה 421, כי צילום שלט דרכים שצילם באותם ימים בצומת “ארזל-עצוב”, בפינה הצפון מערבית של המובלעת שכבש צה”ל ממערב לתעלה במלחמה, מוכיח כי בגזרה זו, על ציר “ארזל”, הגיע צה”ל למרחק של 99 ק”מ מקהיר, שני קילומטר פחות מהמותג הידוע –  “הקילומטר ה-101”...

במסגרת הדיון המתנהל במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, תופס הויכוח על תיפקוד אגף המודיעין והעומד בראשו –  אלוף (מיל.) אלי זעירא, מקום נכבד. במיוחד התמקדה תשומת הלב על הויכוח על הקונצפציה של אגף המודיעין, ועל סירובו של העומד בראשו לשנות את הקונצפציה נוכח הידיעות שהגיעו בקצב גובר והולך כי המלחמה בפתח. לשיא הגיעו הדברים ביום עיון שהתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי בתחילת אוקטובר, שם הותקף אלי זעירא (מילולית) ע”י ותיקי אמ”ן, והופגנה שוב העוינות רבת השנים בין זעירא וראש המוסד דאז, צבי זמיר...

אני מעלה לדיון ולבדיקה שאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה.

העלאת השאלה עלולה לגרום לסילוקי הסופי, המוחלט והרטרואקטיבי משורות חטיבה 421, ובכל זאת חשוב לבדוק כל דבר.

ה”יהלום שבכתר” של חטיבה 421 הוא הפשיטה המשוריינת ב-16.10.73, בה הושמדו 3 בסיסי טילים, והנרטיב הוא שבכך נפתחו השמיים לחיל האויר בגזרה המרכזית של התעלה ומטוסי החיל יכלו להתחיל ללא סיכון טילים בגזרה זו, שהיתה הגזרה המשמעותית ביותר בחזית הדרום משום שבה התנהל מבצע הצליחה. מכאן היתה הדרך קצרה למשפטים כמו – בניגוד למלחמות קודמות, שבהן חיל האויר פתח את הדרך לשריון, במלחמה זו השריון פתח את השמיים לחיל האויר...

ככל שנה בעת הזאת, אנו עסוקים באופן אינטנסיבי (ויש יאמרו אובססיבי) במלחמת יום הכיפורים, אירוע שאירע לפני ארבעים שנים בדיוק. ה 14 באוקטובר הוא מבחינתנו יום מתקפת השיריון הגדולה המצרית, היום שמסמן את תחילת המפנה הטקטי בחזית הדרום.

השנה, ב 14 באוקטובר, אנו מציינים גם אירוע שאירע לפני שבעים שנים, בימים האפלים ההם. ביום זה, הראו קומץ יהודים כי את רוחם לא ניתן לשבור, גם בגיא צלמוות, באחד מן הנוראים שבמקומות שיצר האדם.

ב 14...