הצבא המצרי תגיות

מלקחי מלחמת יום הכיפורים הובהר כי לא די באיסוף נתונים אודות עוצמת האויב והמערכים הטכנולוגים שבידיו. גם ועדת אגרנט הציגה את הצורך לחקור ולהפיץ את תורתו הצבאית של היריב ואת הדרך שבה תיושם במלחמה הבאהקרא עוד

רבות נכתב על מטרת המלחמה של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים. המטרה הצבאית נגזרת כידוע מהדירקטיבה המדינית. מצרים בהנהגת סאדאת כבר הבינה שלא תוכל "להחזיר בכוח את מה שנלקח בכוח" כמו שהגדיר זאת הנשיא המנוח נאצר. מחליפו סאדאת, ששאף להחזיר את שטחי סיני ובאמצעותם את כבוד האומה בדרכו שלו, צמצם את יעדי המבצע הצבאי והתאימו ליכולות הצבא המצרי, וזאת בהנחה שלעיקר הישגיו יגיע, בעקבות המלחמה, בדרך המדינית. מה אם כן היו היעדים הקרקעיים אליהם חתר הצבא המצרי להגיע לאחר צליחת התעלה.קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

קרבות סיום המלחמה בגזרה : 22.10-21.10

בצהרי ה-20.10 קיבל גדוד 429 פקודה לצאת מגזרת “טליסמן” ולנוע לאיזור הצליחה ב”מצמד” כדי להצטרף לחטיבתו, חטיבה 500, ממערב לתעלה. לקראת יציאת גדוד 429 נדרשה חטיבה 274, שהגזרה היתה תחת פיקודה, להכניס כוח אחר במקומו כדי לתפוס את הגזרה. באחריות החטיבה נכללה עתה גזרה רחבה מאד, מאיזור ציר “מאדים” בגזרה הצפונית ועד לאיזור “ציונה” והגבעות שממזרח ל”מכשיר” בדרום (גזרה רחבה יותר מזו שהחזיקה בה אוגדה 162 עד ל-15.10)...

קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 14.10-11.10

הגזרה בין 13.10-11.10 – הפוגה בקרבות

גם לאחר ה-10.10 לא נפסקו היוזמות ההתקפיות בגזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר'”. לא עבר יום מבלי שעלתה תכנית של גורם כלשהו – פיקודי, או אוגדתי, או חטיבתי, לתקוף שוב את “חמוטל”, או את “מכשיר”, או את שניהם. כבר בלילה שבין 10 ל-11 לחודש קיבלה חטיבה 421 פקודת אתראה לכיבוש “חמוטל”. לדברי המח”ט, “היו פקודות לקראת 11.10 לכבוש את ‘חמוטל’ עוד הפעם… באתי למפקד האוגדה ואמרתי לו שאין אפשרות לכבוש את ‘חמוטל’ בלבד….זה מערך שצריך לכבוש את כולו – את ‘מכשיר’, ‘חמוטל’, ‘נוזל’ ו’חלוץ’...

קרא עוד

אירועי ה-10.10

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

לקראת אור ראשון בבוקר ה-10.10 היתה פרישת הכוחות במרחב “חמוטל-מכשיר” כדלקמן :

חטיבה 421  – כ-65 טנקים, ערוכה בחניונים גדודיים על ציר “טליסמן”, גדוד קדמי (257) באיזור “ציונה” – אנטנת האו”ם, ושני הגדודים הנותרים ממזרח לו זה לאחר זה לאורך הציר.

חטיבה 14, שהחליפה את חטיבה 600 בגזרתה בערב ה-9.10 :

• גדוד 79 –  כ-20 טנקים  –  על גבעת “חמדיה”.
• גדוד 410/600 – 15 טנקים  – ת.פ...

קרא עוד

אור ליום ה-9.10.73, היתה חטיבה 421 מרוכזת בחניונים גדודיים לאורך ציר "טליסמן" (כביש טסה-איסמעיליה), מ"טליסמן 34" מזרחה. במרחק מה ממזרח לחטיבה 421, באיזור "טליסמן 39", חנו גדודי חטיבה 500, ובשעה 0530 הגיעה לגזרה גם חטיבה 14.קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

פרק ב’

8.10.73  בין 1200 – 1730  –  חטיבה 500

את גזרת פתחת “פוטון” תפס בשעות הבוקר של ה-8.10 גדוד 184 מחטיבה 14. הגדוד נערך משני צידי ציר “טליסמן”, כאשר המג”ד עם 2 פלוגות מוקטנות על “סגול 204″ מצפון ל”מכשיר”, והסמג”ד עם פלוגה מוקטנת בחלק של “חמוטל” שמצפון ל”טליסמן” –  “סגול 205” (1). המצרים לא התקדמו בגזרה זו בשעות הבוקר של ה-8.10, אך הפעילו על יחידות חטיבה 14 אש ארטילרית. בשעה 1045 קיבלה חטיבה 14, כמו שאר יחידות אוגדה 143, פקודה לעזוב את עמדותיה בגזרה המרכזית ולרוץ לגזרה הדרומית...

קרא עוד

הפעולה הצבאית המצרית היחידה במהלך מלחמת יום-הכיפורים, שיש בה, אולי, להצביע על כוונה  כלשהי לפתח את  תוכנית המתקפה, ולהרחיבה אל עבר היעדים האופרטיביים בעומק החזית, אל מעבר לקו  12-8 הק”מ – עומקם  המתוכנן של ראשי-הגשר הדיביזיוניים – היא ההתקפה המשוריינת שנערכה ב-14 באוקטובר. התקפה זו, מעצם ניסיונה המהוסס לחרוג מקווי המשימה המתוכננת, הינה ההוכחה המשמעותית ביותר במהלכי המלחמה, לתפישת המלחמה הכוללת המוגבלת בממדיה.

המצ...

קרא עוד

“חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו  –

קרבות “חמוטל” ו”מכשיר”

במסגרת קרבות הבלימה

במלחמת יום הכיפורים

8.10.73 – 10.10.73

“אצלי זה התחיל משאלה שאני כבר הולך איתה 40 שנה – איך קרה ומה גרם לכך שאנחנו, חבורת ‘פרים צעירים’ שהחשש העיקרי והיחיד שלהם היה שיחמיצו את המלחמה, ב-8.10...

קרא עוד

תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר

אחת השאלות המלוות את כל העוסקים בבחינת הקרב “בחווה הסינית”[1] היא – איך קרה שגדוד שנשלח  לצוד “ציידי טנקים” נתקל במערך מצרי מוכן שהיה ערוך להגנה ונכון לספוג התקפה. אחת מהתשובות הינה חוסר העירנות של הגורמים השונים ברמת הגדוד והחטיבה ואולי גם ברמת האוגדה והפיקוד לתכנית האויב ולדרך בה פעל להשיגה. הקרב בו מדובר אירע לאחר יותר מעשרה ימי לחימה רצופים, מששכך הלם ההפתעה שאפיין את ימי הלחימה הראשונים.

קרא עוד