מלחמת יום הכיפורים תגיות

מלקחי מלחמת יום הכיפורים הובהר כי לא די באיסוף נתונים אודות עוצמת האויב והמערכים הטכנולוגים שבידיו. גם ועדת אגרנט הציגה את הצורך לחקור ולהפיץ את תורתו הצבאית של היריב ואת הדרך שבה תיושם במלחמה הבאהקרא עוד

רבות נכתב על מטרת המלחמה של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים. המטרה הצבאית נגזרת כידוע מהדירקטיבה המדינית. מצרים בהנהגת סאדאת כבר הבינה שלא תוכל "להחזיר בכוח את מה שנלקח בכוח" כמו שהגדיר זאת הנשיא המנוח נאצר. מחליפו סאדאת, ששאף להחזיר את שטחי סיני ובאמצעותם את כבוד האומה בדרכו שלו, צמצם את יעדי המבצע הצבאי והתאימו ליכולות הצבא המצרי, וזאת בהנחה שלעיקר הישגיו יגיע, בעקבות המלחמה, בדרך המדינית. מה אם כן היו היעדים הקרקעיים אליהם חתר הצבא המצרי להגיע לאחר צליחת התעלה.קרא עוד

כמו רבים מבני דורי, דור 73′, בוגרי מלחמת יום הכיפורים, בשלושת העשורים הראשונים שלאחר המלחמה הייתי עסוק בהקמת משפחה, בבניית קריירה, ובוודאי גם בהדחקת המלחמה ומוראותיה. ב-15-10 השנים האחרונות החל דור 73′ לעסוק במחקר ובכתיבה על המלחמה, בהקמת אתרי אינטרנט בנושא המלחמה, וגם בהקמת אנדרטאות כיד לנופלים. הקשר עם חברים לנשק חודש. אני עסקתי בהקמת אנדרטה ואתר אינטרנט לחטיבת המילואים 421 (חטיבת “הצליחה”) שבה לחמתי במלחמה. במסגרת איסוף החומר וכתיבת ההיסטוריה של החטיבה עבור אתר האינטרנט החטיבתי, נחשפתי לעדויות ותחקירים על הקרב ב”חמוטל”. פלוגת הטנקים בפיקודי, פלוגה מ’ בגדוד 257, חטיבה 421, אוגדה 143 (אוגדת שרון) עלתה על דיונת “חמוטל” במוצאי ה-8 לאוקטובר 1973, ותוך זמן קצר התרסקה על יעד זה...

קרא עוד

הגדרה: נקודת ההכרעה במערכה, היא אותה נקודה בציר הזמן שבה נקבעה התוצאה הסופית של המערכה גם אם אחד משני הצדדים היה נוקט לאחר אותה נקודה בצעדים אחרים מאשר נקט (בגבולות הסביר. ראה התייחסות בהמשך) ואו שאחד מהקרבות לאחר אותה נקודה, היה מסתיים אחרת מאשר הסתיים בפועל.

יש להניח שבמושגים של ימינו, בייחוד במציאות של “מלחמה אסימטרית”, המושג הכרעה הוא מורכב ואולי לא ניתן להשגה ולכן הוגדרו מושגים כגון “הכרעה תודעתית” “צריבת התודעה” ועוד...

קרא עוד

סיכום קרבות “חמוטל-מכשיר”

במהלך המלחמה תקפו יחידות של צה”ל 8 פעמים את המערך המצרי שהתמקם בפתחת “פוטון”, והיתה עוד התקפה אחת על דרום “מכשיר”. כל ההתקפות נהדפו במחיר כבד לשני הצדדים. היו גדודים שתקפו את המערך פעמיים או שלוש. בתשע ההתקפות על המערך נפלו 61 חיילי צה”ל, ש-45 מתוכם היו נעדרים במשך חודשים ארוכים, נפצעו 100-70 חיילים, ו-6 נפלו בשבי. אין נתונים לגבי האבידות המצריות. במהלך הקרבות הושארו בשטח שבשליטת המצרים במתחם “‘חמוטל” – “מכשיר'” 27 טנקים של צה”ל, חלקם הגדול עם נעדרים. עם תום המלחמה היו פזורים במרחב פתחת “פוטון”, בשטח שבשליטת המצרים, לפחות 19 טנקים של צה”ל (חלק מהטנקים הוצאו מהשטח ע”י המצרים במהלך המלחמה), 6 נגמ”שים ו-2 זחל”מים...

קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

קרבות סיום המלחמה בגזרה : 22.10-21.10

בצהרי ה-20.10 קיבל גדוד 429 פקודה לצאת מגזרת “טליסמן” ולנוע לאיזור הצליחה ב”מצמד” כדי להצטרף לחטיבתו, חטיבה 500, ממערב לתעלה. לקראת יציאת גדוד 429 נדרשה חטיבה 274, שהגזרה היתה תחת פיקודה, להכניס כוח אחר במקומו כדי לתפוס את הגזרה. באחריות החטיבה נכללה עתה גזרה רחבה מאד, מאיזור ציר “מאדים” בגזרה הצפונית ועד לאיזור “ציונה” והגבעות שממזרח ל”מכשיר” בדרום (גזרה רחבה יותר מזו שהחזיקה בה אוגדה 162 עד ל-15.10)...

קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים – ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 19.10-15.10

גדוד 429 חוזר ל”חמוטל”

לאחר קרב השריון הגדול של ה-14.10, עברו שתי האוגדות – 143 ו-162, לעסוק בהכנות למבצע הצליחה. משום כך נעשו שינויים בחלוקת הגזרות הפיקודית. מפקדת כוח ששון (שנקרא בתחילת המלחמה כוח “נמר” או כוח קלמן), מסגרת אוגדתית מאולתרת שפקדה עד אז על הגזרה הצפונית של התעלה, בפיקודו של תא”ל יצחקי ששון, קיבלה אחריות על גזרת אוגדה 162.

במסגרת ההיערכות החדשה יצאה חטיבה 500/16...

קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

גזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר’ בין 14.10-11.10

הגזרה בין 13.10-11.10 – הפוגה בקרבות

גם לאחר ה-10.10 לא נפסקו היוזמות ההתקפיות בגזרת “‘חמוטל’-‘מכשיר'”. לא עבר יום מבלי שעלתה תכנית של גורם כלשהו – פיקודי, או אוגדתי, או חטיבתי, לתקוף שוב את “חמוטל”, או את “מכשיר”, או את שניהם. כבר בלילה שבין 10 ל-11 לחודש קיבלה חטיבה 421 פקודת אתראה לכיבוש “חמוטל”. לדברי המח”ט, “היו פקודות לקראת 11.10 לכבוש את ‘חמוטל’ עוד הפעם… באתי למפקד האוגדה ואמרתי לו שאין אפשרות לכבוש את ‘חמוטל’ בלבד….זה מערך שצריך לכבוש את כולו – את ‘מכשיר’, ‘חמוטל’, ‘נוזל’ ו’חלוץ’...

קרא עוד

סיכום קרבות ה-9.10

פעמיים במהלך קרבות ה-9.10 דיווחו מפקדי גדודים כי כבשו את היעד. בבוקר, בשעה 0745, דיווח מג”ד 599 : “‘חמוטל’ בידי”. אחה”צ, סמוך לשעה 1530, דיווח מ”מ מג”ד 410 : “‘מכשיר’ בידי”. ב-2 המקרים הדיווח לא היו מציאותי, ובסופו של יום לא היו שני המתחמים בידי כוחותינו.

התמונה העולה מתיאור הקרבות במתחם “חמוטל – מכשיר”, ב-9.10 :

ב-9.10 נמשכו התקפות יחידות אוגדה 143 על מתחם “חמוטל-מכשיר” מתוך אי הבנה של פרישת המערך המצרי במתחם. ההתקפות התבצעו למרות הנחיית הרמטכ”ל שלא ליזום פעולות התקפיות ביום זה...

קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

9.10.73 אחה”צ – גדוד 410

התקפת חטיבה 421 לא היתה ההתקפה האחרונה בתאריך ה-9.10 על מתחם פתחת “פוטון”. בשעות אחה”צ התנהלה התקפה נוספת על המתחם, של גדוד 410, מחטיבה 600.

כאמור, חטיבה 600 היתה מצויידת בטנקים המתקדמים ביותר שהיו לצה”ל במלחמת יום הכיפורים, טנקי מגח M60A1, אולם כמו אצל חטיבה 421, גם בטנקים שלה היתה תקלה יסודית בתחום המקלעים. במקרה של חטיבה 600, הסיבה היתה שהטנקים הגיעו מארה”ב עם מקלעי מקביל מדגם 73M (בקוטר קנה 0.3 = 7.62) ומקלעי מפקד מדגם 85M (בקוטר קנה 0.5 = 12.7) שהיו בהם תקלות תפעוליות רבות, ולא התאימו לתנאי הלחימה במדבר...

קרא עוד