האם הפשיטה המשוריינת פתחה את השמיים לחיל האוויר – גרסת 2023

כיום כבר אפשר לתת לשאלה שהעליתי ב-2013 תשובה מבוססת יותר.

ניקוי השטח מטילים לא היה תהליך של “זבנג וגמרנו”, אלא תהליך הדרגתי שהתקדם לפי תאי שטח שבהם התקדם צה”ל ממערב לתעלה.

ב-16.10 פעלו חטיבות 247 ו-421 בתא שטח שגבולותיו : במזרח – תעלת סואץ ; במערב – ציר “וודאות” ; בצפון – ציר “ורדית” ורצועה בת כ-2 ק”מ מצפון לו ; בדרום – ציר “סקרנות”. (להלן : “זירת הפשיטה”).

בתוך מתחם זה היו מסומנים שבעה “פרחים” – בסיסי טק”א, בשתי רצועות והן :

ברצועה שבין התעלה לציר “חבית” : 6321 (בצפון מחנות אבו-סולטן), 6222 (בשדה התעופה דוור-סואר), ו-6120 (מצפון מזרח לצומת “צח”).

ברצועה השנייה שבין צירים “חבית” ו”וודאות” : 6419-6418 (מצפון ל”ורדית 35″), 6516 (ליד צומת “ארזל-וודאות”), 6316 (ליד צומת “ורדית-וודאות”), 6218 (בין צומת “צח” ל”מקצרה”).

ממערב לזירת הפשיטה ב-16.10 היו רצועות נוספות ובהן 6 “פרחים” – ממערב : 6315, 6214, 6215, 6115, ומדרום : 6015 ו-6017 (“הסוללות ההיקפיות”).

במהלך ה-16.10 טיהרה חטיבה 247 את מרחב שדה התעופה בדוור-סואר, וחטיבה 421 יצאה לפשיטה משוריינת. במהלך פעילות זו נוטרלו כל ה”פרחים” בזירת הפשיטה למעט 6321, חלקם (6218 ו-6316, וכנראה גם 6222) נמצאו ריקים מטילים או נחשפו כבסיסי דמה. בסיום יום הלחימה עדיין לא היו שמי ראש הגשר הישראלי בטוחים לפעילות חיל האוויר, הן בגין הסוללה ב-6321, והן בשל הסוללות ההיקפיות, שטרם נוטרלו.

ב-17.10 הצטמצם מרחב ראש הגשר שממערב לתעלה לגזרה שבין תעלת סואץ לתעלת המים המתוקים. חיל האוויר תקף את סוללה 6321, וגם את סוללה 6521 מצפון לסרפאום. אחד הפנטומים התוקפים הופל. אין וודאות ששתי הסוללות הושמדו, ואפשר לסכם כי גם בסיום יום הלחימה ב-17.10 לא “נוקו” שמי איזור ראש הגשר שממערב לתעלה.

ב-18.10 הורחב מתחם ראש הגשר עד לקו ציר “חבית” ומעבר לו בקטע שמ”ערל” צפונה. הסוללה ב”פרח” 6321 נכבשה ע”י גדוד 599 מחטיבה 421. גדוד 126 מחטיבה 217 פשט על “פרחים” 6516 ו”מצלמה א'” בצפון מערב הגזרה וניטרלם. גדוד 198 מחטיבה 460 פשט על “פרח” 5920, מצפון מערב לשדה התעופה של פאיד. בסיומו של יום, לאחר השמדתם או כיבושם של כל בסיסי הטילים שבזירת הפשיטה, וחלק מהסוללות ההיקפיות, הורחבה הפירצה האווירית באופן ניכר, והדברים ניכרו בסיוע שהעניק חיל האוויר להתקפת אוגדה 162 לפתיחת הפקק בצומת “צח” ב-19.10.

ואכן, ב-19.10 הצליחה אוגדה 162 לפרוץ מערבה ודרומה מראש הגשר. במערב הושגה ביום זה חזרה לגבול הגזרה המערבי של זירת הפשיטה, ב”מקצרה”. בשעות אחה”צ ניטרלה חטיבה 500 את 6017, מדרום מזרח לצומת “סקרנות-וודאות”.

לסיכום – הפשיטה המשוריינת של חטיבה 421 ב-16.10 “חוררה” את מערך ההגנ”א המצרי, אך לא חיסלה אותו. הושגה פירצה בגזרת ראש הגשר, אך השטח לא נוקה כליל מטילים. זה הושג רק לקראת ה-19.10, עם הרחבת ראש הגשר לזירת פשיטת חטיבה 421 ב-16.10, ואל מעבר לו, ע”י אוגדות 162 ו252. מערך הטק”א בגזרה הדרומית בואכה סואץ הושמד בימים הבאים בפעולה משולבת של האגד הארטילרי של אוגדה 162 וחטיבותיה, ושל חיל האוויר. לקראת סוף המלחמה הושגו שמיים נקיים בגזרה הדרומית שכבשו אוגדות 162 ו-252, אך בצפון הגזרה המרכזית (מסביב לאיסמעיליה) עדיין היו סוללות פעילות. כמובן שהפסקת האש, והאספקה הסובייטית, איפשרו למצרים לפרוס מחדש מערך טק”א צפוף סביב המובלעת של צה”ל ממערב לתעלה, כפי שעשו מיד לאחר הפסקת האש של אוגוסט 1970.