פרק ג’2 – סיור במסלול הקרבות של הדיביזיה המשוריינת ה-4

את המפגש עם הדיביזיה ה-4 התחלתי בקיץ 2019, במסגרת השתתפות באירועי 75 שנים לנחיתה בנורמנדי. נקודת ההתחלה היתה בחצי האי קונטנטין – האיזור המערבי של נורמנדי, בנהו (Nehou) – שם הוקמה המפקדה הראשונה של הארמיה ה-3 על אדמת צרפת, לפני הפעלתה המבצעית ב-1.8.44. משם דרך קוטאנס (Coutances), ששוחררה ע”י הדיביזיה ה-4 ב-28.7, אל אברנש (Avranches) – שער היציאה לפריצה דרומה ומזרחה למרחבים של עמק הלואר ומערבה לעבר נמלי חצי האי ברטאן. ככר מרכזית באברנש נקראת ככר פטון, והיא כוללת אנדרטה גדולה לכבודם של פטון והארמיה ה-3, ואת טנק ה”ת’אנדרבולט” (רעם) – טנק הפיקוד של מג”ד 37 אייברמס. זהו אחד מ-6 טנקי “ת’אנדרבולט” שהחליף אייברמס במהלך 8 חודשי הפיקוד שלו על גדוד 37.

ככר פטון באברנש

טנק מג”ד 37 אייברמס – “ת’אנדרבולט” אז והיום

את מסלול הקרבות של הדיביזיה ה-4 במערכת הארדנים ראוי להתחיל בבית העלמין האמריקני בלוכסמבורג, שם קבורים רבים מחללי הארמיה ה-3 במערכת הארדנים ב-1944. שם גם קבור ג’ורג’ פטון. בלוכסמבורג היו ממוקמות מפקדת קבוצת הארמיות ה-12 (ברדלי) ומפקדת הארמיה ה-3 במהלך המערכה בארדנים.

בית העלמין האמריקני בלוכסמבורג

קבר פטון בבית העלמין בלוכסמבורג

על קיר האנדרטה בבית העלמין תבליט גדול של מפת קרבות הארמיה ה-3 במערכת הארדנים :

תבליט מפת קרבות הארמיה ה-3 במערכת הארדנים ובמערכת הריין בבית העלמין האמריקני בלוכסמבורג -החץ הצהוב השמאלי מציג את מסלול הדיביזיה ה-4

מלוכסמבורג לארלון – הדרך חסרת סממנים בעלי ענין. בכביש ארלון-מרטלנז’ אפשר להתחיל לדמיין את הטור המשוריין מפלס דרכו בדרך הקפואה בדצמבר 44′.

מרטלנז’ (Martelange) – המבנה הכללי של העיירה ופריסתה משני צידי נהר הסור לא השתנו מהותית מאז דצמבר 1944. גם מרכז הכפר, במדרון היורד אל נהר הסור, שעליו התנהל עיקר הלחימה ב-22.12.44, נראה כמו בתיאורים ובתמונות מאז. שני גשרי הסור – הגשר הראשי על כביש ארלון-מרטלנז’-באסטון (כביש 4N) והגשר המשני כ-500 מ’ ממערב לו, על הכביש לפוויייר, וקטע הנהר שביניהם, מבהירים מדוע נעצר כאן CCA למשך למעלה מ-24 שעות.

הגשר המערבי על נהר הסור במרטלנז’ – אז והיום

לאחר שעוברים את גשר הסור הראשי, אפשר כיום להגיע בכביש 4N ממרטלנז’ לבאסטון ב-15 דקות. בדצמבר 44′, הגעת CCA לבאסטון לאחר חציית גשרי הסור ארכה 6 ימי לחימה קשה. התנועה בכביש המהיר לבאסטון מתנהלת במהירות. הכפרים והעיירות הקטנות שלאורך הדרך שלווים כיום. לא נשארו בהם סימנים מהקרבות שהתחוללו כאן לפני 75 שנים, שהפכו חלק גדול מבתי הכפרים והעיירות האלה לעיי חורבות. פה ושם נחבאת לה מצבה קטנה : לוח המציין את המשחררים האמריקנים, ולצידו לוח להנצחת בני המקום שנפלו במלחמת העולם ה-2. לעתים גם לוח המפרט את סבלה של האוכלוסייה המקומית בזמן הכיבוש הנאצי בכלל, ובמיוחד בתקופת המטוטלת שבין השחרור האמריקני בספטמבר 44, הכיבוש הגרמני החוזר בדצמבר, הקרבות הקשים שהתחוללו בעקבות זאת, ועד לשחרור האמריקני החוזר בסוף דצמבר.

לפני נסיעה בעקבות CCA לאורך הכביש, פניתי מזרחה לביגונוויל (Bigonville) שבלוכסמבורג הסמוכה – משימתו הראשונה של CCR. צומת פלצבור (Flatzbour) היא כיום צומת תחבורתית ותעשייתית שאין בה אף סימן לקרב שהתחולל בה. ביגונוויל הוא כיום כפר חקלאי גדול. במרכז הכפר, ליד הכנסייה, סלע ועליו הקדשה ל”דיביזיה ה-4 הנועזת ששיחררה את ביגונוויל ב-24.12.44″. לצד הסלע ציון לטייס אמריקני שהופל מעל באסטון ונחת נחיתת אונס בקרבת מקום, והקדשה לחילות האוויר הטקטיים ה-8 וה-9 שסייעו בשחרור.

הכניסה לביגונוויל

ביגונוויל – אנדרטה לדיביזיה ה-4

לוח מוקדש לטייסי חילות האוויר הטקטיים

מביגונוויל חזרה למרטלנז’, ולציר הלחימה של CCA. ביציאה ממרטלנז’ צפונה הכביש חוצה רכס שלצידו אנדרטה ל-Chasseurs Ardennais (בתרגום חופשי – הציידים הארדניים) – שמה של דיביזיית חי”ר מובחר בלגית שעיכבה כאן במשך יום שלם במאי 1940 את כוחותיו של גודריאן.

אנדרטת ה- Chasseurs Ardennais

בוורנך (Varnach), שם התחולל ב-24-23 לדצמבר קרב בן קרוב ליממה של CCA  עם הצנחנים הגרמנים, לוח קטן במרכז הכפר מציין בכפיפה אחת את בן המקום שהיה קרבן אזרחי של הקרב עם חלליה של הדיביזיה ה-4 שנפלו בשחרור הכפר.

הלוח בוורנך

נוף הכביש הצר מוורנך לטינטנז’ (Tintange) – היער משני צידי הכביש, הירידה לערוץ בו נתקלו חיילי גדוד 1/318 באויב הגרמני – הכל נראה כיום בדיוק כפי שהוא מתואר בתיאורי המערכה. בטינטנז’ עצמה אין ציון של הקרב.

הדרך מוורנך לטינטנז’

בכפרים הבאים : הונוויל (Honville) וסיינלה (Sainlez), ההנצחה מתמקדת בסבלה של האוכלוסייה האזרחית. אנדרטה גדולה בהונוויל מפרטת את שמות האזרחים שנהרגו בקרבות, ואת שמות בני המקום ששירתו בצבא הבלגי ונהרגו במסגרתו. סדרה של לוחות – מעין מוזיאון פתוח בסיינלה – מספרים את סיפורה של האוכלוסייה האזרחית של הכפר במהלך המערכה על הבליטה. הכפר מנה לפני הקרבות כ-230 תושבים. החל מה-16.12 התחילו להגיע שמועות על המתקפה הגרמנית. החיילים האמריקנים נעלמו מהסביבה. אחר כך התחילו להגיע שיירות של פליטים מהכפרים הסמוכים בלוכסמבורג, עם חיות המשק שלהם. ב-17.12 נותק החשמל. ב-18.12 נסגר בית הספר והמורים עזבו. התושבים בסיינלה התלבטו אם להסתלק או להישאר בבתיהם. זכר גורלם של הפליטים בפלישה הגרמנית ב-1940, כמו גם מזג האוויר הקשה, הרתיעו את רוב התושבים מעזיבה. כ-50 מהצעירים יצאו מערבה לכיוון נפשאטו, ברגל, על אופניים, או עם עגלות. חלקם חברו לכוחות האמריקניים, חלקם מצאו את עצמם בלב איזור הלחימה בין הצדדים. רוב האזרחים המבוגרים, הנשים והילדים, נשארו בבתיהם או ניסו להסתתר ביערות הסביבה ובמערות. משפחה אחת שהסתתרה ביער מדרום מזרח לסיינלה נלכדה בקרבות ה-26.12 ושלושה מילדיה נהרגו. במערה אחת הצטופפו 70 נפש : הורים וילדים מבני סיינלה ומפליטי לוכסמבורג, וגם מספר חיילים גרמנים צעירים שערקו מיחידתם. ממקום המיסתור שלהם הם ראו את בתי הכפר עולים באש. לבסוף, ב-28.12, הגיעו חיילים אמריקניים והודיעו להם שאפשר לצאת. לא היה להם לאן לחזור – 31 מ-32 בתי הכפר נהרסו בהפגזות של שני הצדדים. 20 מתושבי הכפר נמצאו הרוגים בין ההריסות. הצבא האמריקני הסיע אותם במשאיות למקומות יישוב שלא נפגעו בלחימה באיזור ארלון.

סיינלה, לפני הקרבות

.

הריסות הכפר שנון (Chenogne) בסיום הקרבות

מצפון לסיינלה, מגיעים לזירת הקרבות האחרונים של CCA – רמואפוס (Remoifosse) ולוטרבואה (Lutrebois). בכל האיזור אין ציון של הקרבות הקשים שהתחוללו בו. צומת רמואפוס, שממנה מתפצל הכביש ללוטרבואה, היא כיום צומת סתמית על הכביש המהיר לבאסטון. שאטו לוסאנז’ (Chateau Losange), שנכבש ב-28.12, שימש כמפקדת גדוד 51, וממנו נהדפה התקפת הנגד הגרמנית ב-30.12, הוא כיום ארמון פרטי של אציל בלגי, אביה של המלכה הבלגית הנוכחית.

צומת רמואפוס על הכביש המהיר ארלון- מרטלנז’-באסטון. באסטון ברקע

שאטו דה לוסאנז’ – אז והיום

זירת הקרב בלוטרבואה

לאחר השלמת מסלול הקרבות של CCA, חוזרים למרטלנז’, פונים בכביש המתפתל מערבה לאורך נהר הסור לפוווייר (Fauvillers), כדי לעלות על מסלול הקרבות של CCB.

כמו אצל CCA, המכשול הראשון שעמד בפני CCB  בדרכו צפונה ב-22.12 היה שוב – נהר הסור. יחידת ההנדסה של CCB הקימה גשר על הסור בתוך שעתיים. עוברים את הגשר

גשר נהר הסור מצפון למנופונטיין

וממשיכים צפונה לכיוון שומון (Chaumont).

זירת הקרב בשומון נפרסת לעיני הנכנס לכפר מדרום. הכביש יורד למרכז הכפר כשהוא חותך את הקצה המערבי של הגבעה הדרומית שעליה התבסס כוח החיפוי בשתי ההתקפות, וממנה יצא הכוח העיקרי לכיבוש הכפר בשתיהן. ממערב לכפר, שעד היום הוא מקום ישוב קטן למדי, מוריקה הביצה שבה שקעו טנקי פלוגה C בהתקפת ה-23.12. ממול, מצפון מזרח לכפר, בולטת הגבעה המיוערת אותה תפסו היאגדטייגרים.

שומון – מרכז הכפר, ברקע – גבעת היאגדטייגרים

בניגוד לאתרי הקרבות של CCA, זירת הקרב בשומון מסומנת היטב, והכפר “עושה כבוד” למשחרריו. בכניסה לכפר אתר הנצחה הכולל לוח הנצחה לחללי קרב שומון – לוחמי דיביזיה 4 והקרבנות האזרחיים.

לוח ההנצחה בכניסה הדרומית לשומון

לצד הלוח שלט גדול המתאר ומסביר את שלבי הקרב על שומון, ומציין את מפקדי הקרב : מפקד כוח המשימה ומג”ד 8 אירזיק, ומג”ד 10 כהן. כמו כן מביא הלוח את סיפורו של טוראי פאול ווידורפר,  מגדוד 2/318, שהסתער לבדו על 2 עמדות מקלע גרמניות ושיתק אותן, חיסל חלק מחייליהן ושבה 6 מהם. מאוחר יותר, כאשר המ”מ וסמל המחלקה שלו נפגעו, תפס פיקוד על המחלקה והוביל אותה להשלמת משימתה. ווידורפר זכה למדליית הכבוד – עיטור הגבורה הגבוה ביותר המוענק בצבא ארה”ב.

במרכז הכפר נמצא פארק קטן המוקדש למג”ד 8 ומפקד כוח המשימה אירזיק, ובו שלט הסבר על קרב שומון ולוח המוקדש לאירזיק.

אתר הזיכרון במרכז שומון

לוח ההקדשה לאירזיק

במעלה הכפר, כ-150 מ’ מאתר הזיכרון, הוקדש רחוב למג”ד 10 הרולד כהן. בכניסה לרחוב שלט הקדשה לכהן :

הכיתוב על השלט :

US Colonel Harold Cohen, commander of the 10th Armored Infantry Battalion and his troops were part of the task force that captured and liberated Chaumont and Grand Rue on December 25^th 1944, while undergoing the loss of 65 of their men.

תוכן השלט איננו מדוייק – האבידות של גדוד 10 היו בקרב ה-23.12 – ובכל זאת הוא מהווה הפתעה נעימה למבקר ישראלי.

לאחר השלמת הסיור בציר CCB, חוזרים לפווייר וממשיכים מערבה, לציר הקרבות של CCR.

גם בגזרה המערבית של CCR, אין ציונים רבים לקרבות. נוסעים לאורך ציר התנועה של כוח המשימה המשולב של אייברמס וז’אק – רצף של עיירות שברובן, למעט רמויוויל (Remoiville) ואסנואה (Assenois), לא היתה התנגדות משמעותית. כאשר נכנסים לאסנואה מדרום, ניתן להעריך כיצד כוח מבוצר בכפר, עם קו של תותחי נ”ט בחזיתו, יכול להוות אגוז קשה לפיצוח.

הכניסה לאסנואה מדרום, מעבר לכפר נראית המשך הדרך לבאסטון

כ-2 ק”מ מצפון לאסנואה, על הדרך הכפרית לבאסטון, מגיעים לפילבוקס שלידו חבר צארלי בוגס עם אנשי ההנדסה של הדיביזיה ה-101 הנצורה. על קיר הפילבוקס שני לוחות – האחד מוקדש לצארלי בוגס, והשני, לדיביזיה ה-4 ולחבירתה עם ה-101.

פילבוקס החבירה

מכאן קצרה הדרך לבאסטון. ואכן, באסטון היא המקום הראוי לסיים ולסכם את הסיור, ואת הסדרה. באסטון הפכה מאז 1944 למוקד ההנצחה והזיכרון של אירועי המערכה על הבליטה. הככר המרכזית בעיר נקראת ככר מקאוליף, ע”ש המפקד בפועל של ה-101 במהלך המצור, האיש שהשיב Nuts לדרישת הכניעה הגרמנית. כמובן שגם מקומו של פטון לא נפקד, וככר אחרת בעיר, מרשימה פחות, מוקדשת לו, ובמרכזה תחריט ענק של דמותו.

כיכר מקאוליף

כיכר פטון

אתר ההנצחה המרכזי בבאסטון הוא אתר מרדסון (Mardasson). זהו מונומנט ענק שבו יש עמוד מייצג לכל אחת ממדינות ארה”ב. לצד המונומנט הגדול, מוצבת אנדרטה קטנה אך מרשימה לדיביזיה ה-101, שכינוייה היה “העיטים הצורחים” (Screaming Eagles).

אנדרטת מרדסון

אנדרטת ה-Screaming Eagles

בסמוך לאנדרטת מרדסון נמצא המוזיאון המרכזי של באסטון –  מוזיאון המלחמה, שהוא המוזיאון המרכזי של המערכה בארדנים, ובו תצוגות רבות על מלחמת העולם בכללותה ועל מערכת הארדנים בפרט, וכן כלי נשק של שני הצדדים, לרבות משחית טנקים יאגדפאנצר 38 (Hetzer). שני מוזיאונים נוספים שמומלץ לבקר בהם נמצאים בתוך העיר :  מוזיאון הקסרקטין (Bastogne Barracks), הממוקם במקום שבו שכנה מפקדתו של מקאוליף בעת המצור. זהו מוזיאון  שמזכיר במידה מסויימת את בתי האוסף אצלנו ; מוזיאון ה-101 במרכז העיר, המביא במוצגים ובמסמכים את סיפורו של המצור ואת סיפורה של הדיביזיה ה-101 במצור. ובמסמך ממוזיאון ה-101 אסיים : ב-18.1.45 התקיים בבאסטון מסדר סיום של הדיביזיה ה-101, שעמדה לסיים את משימתה בגזרה. במעמד המסדר ביקש מפקד הדיביזיה מקסוול טיילור ממפקד הקורפוס ה-8 מידלטון לחתום על מסמך קבלה של העיר באסטון, שהוכן לקראת האירוע. במסמך, שמידלטון נעתר וחתם עליו, נאמר : התקבלה מהדיביזיה המוצנחת ה-101, העיר באסטון, פרובינציית לוכסמבורג, בלגיה, במצב משומש אבל ברת שימוש, נקייה מגרמנים (kraut disinfected). על החתום : מייג’ור ג’נרל טרוי ה. מידלטון, צבא ארה”ב.