לוחם ללא חת, חוד החנית

מי שיזדמן להרצאתו של האלוף בדימוס יצחק בריק על עלילות גבורתו ומנהיגותו במלחמת יום הכיפורים יגלה חיש מהר שנקלע למופע יוצא דופן – טיראדה של האדרה עצמית סופרלטיבית, המוגשת בפאתוס דרמטי, בקול רם ונמלץ.

אתם עומדים לשמוע, מרעים בריק, על מנהיגות במצבי קיצון. אני אדבר איתכם על חירוף נפש בשדה הקרב, אני אדבר איתכם על דוגמא אישית בשדה הקרב, על מה זאת מקצועיות, מה זאת אמינות…אני אדבר איתכם על קבלת החלטות בשדה הקרב, ועל לקיחת אחריות עליהן…

בקיצור, קהל נכבד, התמזל מזלכם ואתם עומדים לשמוע מי הוביל את המתקפה בדרום, מי היה המוביל בכל קרב, מי היה המנהיג והלוחם ללא חת שנשא על כתפיו את כל המערכה, מי היה מופת של מנהיגות ונחישות, …… מי נלחם ללא הפסקה משך 19 ימים רצופים. [1]

ואם למישהו בקהל מזכירה הכרזת הפתיחה הנמלצת והדרמטית את הכרוז בקרקס, המכריז על המופע הבא שבו הצופים ייחשפו לאומץ ליבם של מתעמלי הטרפז הנועזים, או לזה של מאלף הדובים – האסוציאציה היא על דעתו של הצופה בלבד.

לא אספר את כל סיפור הקרבות שלי כי זה ייקח המון זמן, מאכזב בריק את שומעיו, [ולכן] בשעה וחצי הקרובות אציג מספר סיפורים שבהם אתמקד על נושא המנהיגות [שלי] במצבי קיצון…ברוב ימי הלחימה שלי כמ”פ עם הפלוגה שלי הייתי בחוד החנית של האוגדה של ברן…ומכאן עובר בריק לתיאור של הקרבות שהשתתף בהם, תוך הדגשה חוזרת ונשנית עד זוב אוזן של מנהיגותו יוצאת הדופן, גבורתו, מקצועיותו, נחישותו וכיו”ב תיאורים נמלצים וחוזרים על עצמם של האדרה עצמית.

אתם תלמדו גם פרק בתולדות המלחמה. אתם תלמדו שהממשלה התכנסה בבוקר ה-7.10.73 והחליטה על התקפת הנגד של ה-8.10. הממשלה קבעה שאוגדה 162 תתקוף את ארמיה 2. [2] אתם תלמדו שבשש בערב ה-6.10 כבר ידע מג”ד 113 אסף יגורי, לבשר למ”פים שלו בימ”ח בבית דרס כי המצב בחזית קטסטרופלי וחלק מהמוצבים מכותרים וחלקם כבושים, שטנקים רבים נפגעו והכי חמור – יש זעקות “הצילו” – המג”ד אמר – המצב על סף נואש. (במטכ”ל עוד לא ידעו כל זאת, אבל מג”ד המילואים שזה הרגע הגיע מהבית כבר ידע).

מכאן עובר בריק לתיאור מבצע צליחת התעלה. אתם תלמדו שבליל הצליחה, ליל ה-15 לאוקטובר, צלחו את התעלה במשך כל הלילה שני גדודים בפיקודו של חיים ארז : גדוד צנחנים בסירות וגדוד טנקים בדוברות תמסח. אתם תלמדו שב-16 לאוקטובר מתחילים לגרור את גשר הגלילים (היה לנו רק אחד כזה, אומר בריק), 11 טנקים נרתמים אליו ומתחילים לנוע לעבר התעלה. בשלב הזה המצרים מזהים את איזור הצליחה ומתחילים להפגיז את איזור הצליחה ומתחילים להמטיר אש תופת על איזור הגרירה של הגשר. הגשר לא הגיע לתעלה משום התופת שירו עליו, ואז שולחים את הגדוד של איציק מרדכי לאבטח את הגשר מצפון…קרב עקוב מדם, כך שבעצם ביום הזה [המדובר עדיין ב-16.10], אי אפשר היה לגשר את הגשר. ואז בעוז רוח מחליטים לחבר תמסח לתמסח כדי להקים גשר… [3]

בסוף ההרצאה יציג האלוף חוד החנית את הספר שהוציא לאחרונה. מחיר הספר בשוק הוא 80 ₪, אבל כמחווה לקהל המיוחד שהתכנס כאן הערב, הוא מוכן למכור את הספר ב-50 ₪, ואף יעניק חתימה לכל רוכש, ללא תשלום נוסף ! למותר לציין, יציין בריק, שזהו ספר מופת, שראוי שיהיה בכל בית בישראל. כך אמרו לו רבים, ואף הוא עצמו סבור כך. שם הספר : בריק, לוחם ללא פשרות.

ולצופה הנדהם מול מפגן ההאדרה העצמי לא נותר אלא לתהות האם גם המלחמה ללא פשרות שמנהל בריק מול רשויות הצבא בשנים האחרונות בנושא מוכנות צה”ל למלחמה אכן מבוססת ומיוסדת על טיעונים מקצועיים וענייניים, או שגם היא חלק מההצגה הזאת, שמטרתה האדרתו של הלוחם ללא פשרות.

[1] חטיבה 217 לא נלחמה ב-6.10, ב-15-14.10, גדוד 113 ככל הידוע גם לא היה בקו האש ב-16.10.

[2] העובדות : הממשלה התכנסה בבוקר ה-7.10 והחלטתה היחידה היתה לפעול לדחיית כינוס מועצת הביטחון כדי להשיג לצה”ל את הזמן הדרוש לעקירת האויב ממאחזיו. קבינט המלחמה התכנס אחר הצהריים והחליט שהרמטכ”ל יטוס לחפ”ק פיקוד דרום ושם יגבש את תוכנית הפעולה של צה”ל להמשך. שום פורום ממשלתי לא החליט ב-7.10 על התקפת הנגד של ה-8.10.

[3] העובדות : 1. בליל הצליחה חצה את התעלה גדוד צנחנים אחד בפיקודו של מח”ט הצנחנים דני מט. 2. גרירת גשר הגלילים היתה בליל הצליחה ולא ב-16.10 “לאחר שצלחו שני גדודים”. 3. היו לצה”ל שלושה גשרי גלילים. 4. גשר הגלילים נשבר בגרירה עם אור ראשון ב-16.10, לא אותר ע”י המצרים וכמובן לא הופגז כלל. 5. גדוד טנקים בפיקודו של חיים ארז צלח את התעלה על גבי תמסחים בבוקר ה-16.10. 6. גדוד 890 לא נשלח באותו יום אלא בלילה שאחרי, והגדוד נשלח כדי לפתוח את צירי “טרטור” ו”עכביש” בראש  ובראשונה לצורך מעבר הדוברות, וגם לצורך מעבר גשר הגלילים, אבל לא נשלח כדי “לאבטח את גשר הגלילים מצפון”. 7. הגשר שהוקם נבנה מדוברות יוניפלוט ולא מתמסחים.