מסמכי תכנית ההתקפה הסורית ומה נעשה בהם

 ככל הידוע, הגיעו לידי ישראל שני מסמכים המפרטים את תוכנית ההתקפה הסורית המתוכננת על רמת הגולן באוקטובר 1973. כמו כן, הגיע לידי ה – C.I.A  מסמך דומה. ע”פ הידוע, מקורם של המסמכים הוא ירדני באמצעות מקור שהיה להם בצבא הסורי. על מסמכים אלו ומה נעשה בהם בהמשך דן המאמר.

המאמר איננו מתייחס להתנהלות הכללית של אמ”ן בתקופה שלפני המלחמה ומתייחס רק להתנהלות שלו בהקשר של אותם מסמכים.

מסמך ראשון

מסמך של אגף המחקר באמ”ן מתאריך 27/04/73 “לקט מודיעין מספר 87/73” אשר כותרתו “המטכ”ל הסורי קיים תרגיל מפקדות שנושאו המרכזי – כיבוש רמת הגולן” המקור (מושחר) מתאריך 20/04/73. בתחילת המסמך מודגש שהמקור הוא מקור טוב המידע המפורט במסמך תואם במידה רבה למה שקרה בפועל, דהיינו, ריכוז כוחות של חמש דיוויזיות במערכי החירום עד יום ההתקפה התקפה של שלוש דיוויזיות הקו לרוחב כל החזית במטרה להבקיע את קו ההגנה ולתפוס רצועה של 6-8 ק”מ ולאחר מכן, כניסת הדיוויזיות המשוריינות 1,3 בכדי להשלים את המשימה.

נקודות חשובות לציון מתוך המסמך (הדגשים במקור)

• התקפת הדרג הראשון – ביום ה”ע” תוקפות דיוויזיות החי”ר כל אחת בגזרתה, כאשר ציר נוא – תל פארס – גשר בנות יעקב נחשב לציר ראשי
• על דיוויזיה 7 שבאגף הצפוני מונחתת התקפת נגד של כוחות צה”ל וכתוצאה מכך מתוגברת הדיוויזיה בחטיבה 81 מדיוויזיה 3.
  הערה שלי: החטיבה שצורפה בתאריך 9.10 להתקפה בעמק הבכא
• התקפת הדרג השני – ביום ה”ע” ועוד 1 תוקפת דיוויזיה 1 משוריינת בציר חושניה גשר בנות יעקב ומבקיעה עד הירדן, חלוץ של הדיוויזיה תופס מאחז גם בגדה המערבית.
• ביום ה”ע” ועוד 3 נערכים הכוחות להגנה לאורך הירדן, נוכח קידום עתודות האויב מהעומק. בשלב זה משלימות דיוויזית חי”ר 7 ודיוויזיה משוריינת 3 את כיתור כוחות האויב שביצעו את התקפת הנגד והודפים אותם לירדן.
  המאחז של דיוויזיה 1 ממערב לירדן, מושג אל מזרח הנהר.

דגשים והערות

• ציר הכניסה הראשי הוא בגזרה המרכזית לכיוון נפח וגשר בנות יעקב ולא בפתחת קוניטרה כפי שהעריכו בצה”ל
• דיוויזיה 1 תוכננה מראש לתקוף בגזרה המרכזית ולא “ניצלה הזדמנות” כפי שנכתב במספר מקומות
• התוכנית הייתה להגיע עד קו הירדן ולא מעבר לכך, דהיינו “שחרור רמת הגולן וחיסול תוקפנות 67”.
• המתכננים הסורים של התרגיל, תרגלו מצב שבו הדיוויזיה הצפונית (דיוויזיה 7) נכשלת בשלב הראשון כתוצאה מהתקפת הנגד של האויב, (נכשלת במשימתה) ולכן מקבלת כסיוע את חטיבה 81 המשוריינת מדיוויזיה 3. כידוע, דיוויזיה 7 נכשלה במשימתה ובהתקפה על עמק הבכא, תוגברה הדיוויזיה ע”י חטיבה 81.

הערה למסמך – המסמך שוחרר לפרסום ע”י ארכיון צה”ל הוא המסמך שנכתב ועובד ע”י אמ”ן ולא מסמך המקור *

*  הכוונה ב”מסמך המקור” למסמך המתורגם לפני עיבוד ופרשנות אשר הושמטו ממנו פרטים היכולים לזהות את המקור (אם הדבר נדרש עדיין)

מסמך המקור לא שוחרר לפרסום עד היום 

מסמך שני

מסמך של אמ”ן מתאריך 2/10/73 “סקירת מודיעין מיוחדת מספר 104/73”. כותרת המסמך: תוכנית סורית לכיבוש רמת הגולן – הערכה. הסקירה מתבססת על שורת ידיעות מסוף ספטמבר 73 אשר תואמות במידה רבה את מה שהוצג במסמך הראשון מאפריל 73.

אני מצטט את מה שכתוב על המסמך בוועדת אגרנט – סקירת מודיעין מיוחדת מס’ 104-73

2 לאוקטובר 1973 – מתוך דוח ועדת אגרנט – דוח אחרון , כרך שלישי 1975.

הסקירה אינה כוללת את כל הידיעות על התוכנית הסורית כפי שנמסר במקורות, לעומת זאת, הסקירה כוללת דיון מפורט בשאלה האם התוכנית סבירה – סוף ציטוט.

מה שוועדת אגרנט איננה אומרת ואולי לא יודעת, הוא שהמסמך הגיע לידי ישראל כבר בתאריך 25/09/73 !  (ראה “עמוס גלבוע על המסמך”  בהמשך) וכאמור אותה סקירה נושאת את התאריך 2/10/73.

במכוון כתבתי “נושאת את התאריך” מכיוון שלא ברור מתי פורסמה ולמי היא הועברה.

המסמך המקורי הגיע כאמור בתאריך 25/09/73 ממקור בפמליית המלך חוסיין אשר המקור שלו היה קצין סורי בכיר. (ראה “עמוס גלבוע על המסמך”  בהמשך).

תוכנית המתקפה הסורית – מתוך הסקירה (ציטוט מלא של סקירת המודיעין)

מקור טוב מסר על קיומה של תוכנית סורית לכיבוש רמת הגולן החל מסוף ספטמבר 73. לפי תוכנית זו, תתקופנה כל 5 הדיוויזיות הסוריות בשני שלבים, כשהן מסתערות מתוך מערכי החירום שלהן בחזית.

• 3 דיוויזיות החי”ר הערוכות ברצועת ההגנה הראשונה, תכבושנה רצועה של כ – 8-10 ק”מ משטח רמת הגולן.
• שתי דיוויזיות השריון, הערכות ברצועת ההגנה השנייה,
  תנצלנה את הצלחתן של דיוויזיות החי”ר ותשלמנה את כיבושה של רמת הגולן עד הירדן אפשר תוך תפיסת ראש גשר מערבה לו.
  הערה שלי: בפענוח תצ”א 2 באוקטובר. ברור ש-2 דיוויזיות השריון 1,3 לא ערוכות  ברצועת  ההגנה השנייה
• שעת ה”ש” מתוכננת לאור אחרון כאשר כיבוש הרמה כולה (עד קו הירדן) יושלם תוך יממה.

אלו כל הפרטים אשר מופיעים בסקירה וכפי שנכתב בדוח ועדת אגרנט אלו רק פרטים חלקים, ועדת אגרנט ראתה את הדו”ח שעליו מתבססת הסקירה – מוצג 13, מוצג 98, מסמך 33

לא שוחרר לציבור עד היום ומעולם לא הוצג בפני אלוף הפיקוד דאז וקצין האמ”ן שלו. ביתר המסמך מסביר כותב המסמך (אביעזר יערי ראש ענף 5)  מדוע התוכנית לא סבירה (מסמך מתאריך 2/10/73) משלל נימוקים כמו “עומק סוריה עודו ללא הגנת טילים” ועוד. יש להדגיש שבתאריך זה, כבר היו ידיעות על הקמת מערך טק”א חדש. כמו כן, השארת עומק סוריה ללא הגנת טילים לטובת מערך טק”א בקרבת החזית מצביעה על מגמה התקפית, הפוך ממה שאמור בסקירה.

חיזוק לכך שזה רק חלק  (ואולי קטן) מהמסמך נמצא בדו”ח ועדת אגרנט במקום אחר התוכנית הסורית לכיבוש רמת הגולן – מתוך דוח ועדת אגרנט – דוח שני כרך ראשון 1.7.74 – עמוד 105 אשר בו מוזכרים פרטים מאותו מסמך “בסוף ספטמבר שוב הגיע לאמ”ן תוכנית סורית מפורטת לכיבוש רמת הגולן מגורמי מודיעין גורמים אלו מסרו מפי מקור מהימן כי כל ההכנות צפויות להסתיים בסוף ספטמבר. מפקדי החטיבות כבר קיבלו את פקודותיהם. עתה מקבלים המג”דים תדריכים.“ (הדגשה שלי, השחרה במקור).

דגשים והערות

• המסמך בבסיסו דומה למסמך מאפריל, אבל קשה להשוות בניהם מכיוון שכאמור הוא מוסר רק נתונים חלקיים מאוד.
• נושא מעורר תהיות הוא שעת ה”ש” המתוכננת ע”פ הסקירה לאור אחרון
  ובצדק כותבי הסקירה עמדו על כך ונתנו את הדעת על הקושי של הסורים להפעיל יחידות ועוצבות בלילה ושרק לאחרונה החלו באימוני קרב בלילה וגם זה, רק בדרג פלוגות וגדודים. נראה שנושא זה נכלל בסקירה בניגוד לנושאים אחרים, בכדי להראות ולהוכיח שהתוכנית לא הגיונית.

עמוס גלבוע על המסמך (סקירת מודיעין 104/73).

אישוש לכך שהמסמך המקורי עבר “קיצוץ אכזרי” הם הדברים  שכתב עמוס גלבוע בביטאון המל”מ בשנת 2018 , דהיינו שנים רבות לאחר מכן גיליון 82 עמוד 61

ב – 25 ספטמבר 1973 , כשנפגש המלך חוסיין עם גולדה מאיר ומסר לה כי הצבא הסורי מצוי ממש בנקודת זינוק למלחמה, הגיע דיווח מפורט על הצבא הסורי ממקור אחר. 
מה שאמר המלך בלשון הכי כללית, מסר אותו גורם לאנשי המוסד ולמפעילו באופן הכי מפורט. כמה ימים לאחר מכן הזדמנתי לענף 5 האחראי על הסורי, שם שימשתי עד תחילת 1973 כראש המדור הצבאי. הראו לי את הדיווח, נפעמתי.  היה נדמה לי כאילו את הדיווח כתב הרמטכ”ל הסורי או ראש מחלקת המבצעים הסורי. היה זה תיאור מפורט של תוכנית ההתקפה הסורית, מצב ההכנות להתקפה והצעדים הנדרשים להשלים את ההכנות . ידיעת פלטינה מוזהבת !!

אבי יערי, ראש הענף, הראה. תמצית תמציתו :

הסורים עושים את כל ההכנות למלחמה מאוד קרובה נגד ישראל במטרה לכבוש את כל רמת הגולן. “העלינו את הנייר לאישור צמרת המחקר”, בישר לי יערי . עבר יום, חזרתי לענף 5 לחדרו של יערי . מצאתי שם את רמ”ד צבאי קותי מור ורמ”ד מדיני איציק כהני. “היכן אבי ? ” שאלתי . “למעלה כבר כמה שעות, בעניין הנייר של מקור X על ההתקפה הסורית”, הם אומרים לי. עוד הם מדברים ואבי נכנס לחדר, דמעות ניגרות מעיניו’  הוא זרק על השולחן את הנייר המודיעיני. במבט חטוף ראיתי שכמעט כולו מחיקות בצבע אדום. “הם עיוותו את הכול, שינו הכול, בשום אופן לא נתנו שיהיה כתוב שהסורים יוצאים למלחמה”, מלמל אבי, כולו נרגש. כהני התחיל ממש להשתולל, מקלל את ראשות המחקר. כאשר שככה קמעה ההתרגשות וההתרגזות, הסביר אבי בקול כואב: 
“הנימוק שלהם היה שמכיוון שסוריה לא יוצאת למלחמה בלי מצרים, ואנו יודעים כי במצרים עומד להתחיל תרגיל גדול, והמצרים לא ייצאו למלחמה בלי שיקבלו את המטוסים מברה”מ, הרי שלא יכול להיות שהידיעה נכונה, וסוריה תצא למלחמה לבד. ככל הנראה הם חוששים מאתנו ונערכים לכך, הם חזרו והסבירו לי“. התחיל בענף ויכוח אם להוציא את הנייר עם כל תיקוני ומחיקות ראשות המחקר. הוא יצא . חבול, שרוט, מעוות לחלוטין.

ההתרעה הטובה ביותר שקיבל עם ישראל על המלחמה, יותר משבוע לפני שפרצה, הושלכה למעשה לפח האשפה.

גם ממרחק השנים, התיאור של עמוס גלבוע הוא “מהפך בטן”, בצד זאת שתי הערות גם הן ממרחק השנים:

• עמוס גלבוע היה בין היחידים ואולי היחיד שהיה יכול לקשר בראשו בין מה שידע על “הסימן המעיד על מלחמה” שהוא העברת חטיבה 47 לרמת הגולן שנודע לו בחקירת הקצינים הסורים הבכירים שנתפסו במבצע “ארגז” בשנת 1972 לבין הידיעה על העברת אותה חטיבה מחומס לדרעא (דרום רמת הגולן) אני מבסס זאת על ההנחה שמה שמופיע במסמך השלישי, מסמך ה – C.I.A נמצא גם במסמך המדובר.
• כיצד שניהם, אביעזר יערי ועמוס גלבוע לא “זעקו חמס”. 

מסמך שלישי

מסמך של ה- C.I.A מתאריך 29/09/73 – Completed deployment of Syrian units for assault upon israel – C.I.A – 29.9.73

נושא המסמך: סיום הערכות של הצבא הסורית להתקפה על ישראל. המסמך נפתח באזכור  דוחות קודמים שתיארו פרטים של תוכנית סורית להתקפה מסיבית על רמת הגולן במטרה לכבוש אותה עד הגבול לפני 1967.

נושא ראוי לציון באותם דוחות, (הדוחות הקודמים)

“התוכנית תיתמך ע”י כוחות יבשה ואוויר, ממצרים, עירק, מרוקו, וסודן.”

המשמעות של פיסקה זאת, שהיו בידי ה – C.I.A דוחות קודמים, אולי מאותו מקור.

באשר לידיעות הנוכחיות, לשון המסמך:

“מכל היחידות בצבא הסורי מצופה להיות בעמדותיהן עד סוף ספטמבר, דיוויזיות החי”ר 5,7,9 סיימו את הערכות במערכים המיועדים. מפקדי החטיבות כבר קיבלו את ההנחיות ועכשיו מקבלים אותן מפקדי הגדודים בחשאיות במפקדות. יחידות הנ”מ נערכו קרוב לחזית, לתמוך בהתקפה בשעת האפס. ההתקפה תתחיל בלילה (הדגשה שלי) למניעת אבדות מיותרות.”

בהמשך הערות על הערכות של הדיוויזיות

• דיוויזיה 7 נתמכת ע”י החטיבה המרוקאית שנמצאת בסוריה
• דיוויזיה 9 נתמכת ע”י חטיבה 88 המשוריינת (הכוונה כנראה לחטיבה 51)
• דיוויזיה 5 תיתמך ע”י החטיבה המשוריינת 47 שתזוז בקרוב מחומס לדרעא, החטיבה היא חטיבה חלשה, אבל מפקדה קולונל ריאד חליד, ידוע כמפקד הטוב והתוקפני מבין קציני השריון הסורי. (בפועל לא התנהל כך)
• דיוויזיה 1, הוצבה מאחורי דיוויזיה 9 ואמורה כנראה לעבור דרכה מערבה לכיוון חושניה – גשר בנות יעקב.
• דיוויזיה 3 תנועה מאחורי דיוויזיה 7 וכנראה תעבור דרכה לכיוון וואסט – שמונה ק”מ מצפון לגשר בנות יעקב ולהקים ראש גשר מעבר לירדן. הביסוס של ראש הגשר ייתמך ע”י כוחות מונחתים.
• חטיבה 85 המוצבת בגבול לבנון תצורף לדיוויזיה 7 באגפה השמאלי.

המסמך הזה הוא כנראה אותו מסמך אשר “קוצץ באכזריות” בסקירת המודיעין 104/73  להלן מסמך שני וזאת, מכיוון שמספר פרטים חריגים זהים בשני המסמכים בנוסף כמובן ליתר הפרטים הדומים שכאמור פורטו בקמצנות. יתכן שחלק מההבדלים בדברים שכן פורסמו, נובעים מהבדלי תרגום ופרשנות.

• בשני המסמכים נאמר – מפקדי החטיבות כבר קיבלו את פקודותיהם. עתה מקבלים המג”דים תדריכים.
• בשני המסמכים שעת פתיחת המתקפה היא בשעות הערב/שעות החשיכה שהיא שלעצמה, ידיעה חריגה ולא ברורה.

נקודה חשובה במסמך היא אותה “ידיעת זהב” על העברת חטיבה 47 מחומס לרמת הגולן שע”פ מידע שהיה בידי אמ”ן, המשמעות שלה היא מלחמה.

אם ההנחה שמסמך זה ומסמך שנים הם זהים, אותה ידיעה הייתה בידי ישראל גם ללא הזדקקות לאותו מידע שהגיע באמצעות ירוט הבקשה להעברת אספקת הלחם לחטיבה.

נושא חריג במסמך השני וכן במסמך של ה C.I.A הוא פתיחת המתקפה בשעות הערב/שעות החשיכה.

יתכן שבשלב זה (סוף ספטמבר 73) הסורים נכנעו למצרים והתאימו את שעת פתיחה לתכנון המצרי ורק בתאריך שלישי לאוקטובר נקבעה סופית שעת פתיחת המתקפה לשעה 13:55 שהייתה פשרה חלקית בין הרצון של המצרים להתחיל במתקפה לקראת חשכה לבין התוכנית הסורית לפתוח במתקפה בשעות הבוקר.

אגב, אם הדבר נכון, בתדריכים הסודיים שקיבלו המפקדים הסורים שעת תחילת המתקפה הייתה כאמור לקראת חשכה.

נקודה ראויה לציון היא שבלילה שבין – 29 ל – 30 בספטמבר הגיע ידיעה מ – C.I.A ועל פיה צבא סוריה החל בנוהל קרב למתקפה סורית גדולה לכיבוש רמת הגולן שעלולה להיפתח החל מסוף ספטמבר. עבודת סמינריונית באוניברסיטת ת”א, התוכנית ללימודי ביטחון של גיא גברא ע. 10

מלשון ההודעה וע”פ התאריך ברור שההתראה מסתמכת על אותה ידיעה – מסמך ה- C.I.A.

הכרת המסמכים ותוכנית ההתקפה בפיקוד צפון

הקדמה

המסמך מאפריל 73 הוצג בקווים כללים ע”י קמ”ן פצ”ן שייע בר מסדה בפני הרמטכ”ל בתאריך 26/04/73 במסגרת הצגת התכנונים האופרטיביים של פצ”ן.

דברי שייע בר מסדה, קמן פיקוד צפון בהצגת התכנונים האופרטיביים של פיקוד הצפון בפני הרמטכל ב-26 באפריל 1973 – מתוך דוח ועדת אגרנט – דוח אחרון , כרך שלישי 1975 – עמוד 907-909. במסגרת אותה הצגה היו נוכחים אלוף הפיקוד וקציני המטה שלו, קצין האג”מ, מפקד הסיוע הארטילרי ועוד. שייע בר מסדה אישר את הדברים  בשיחה טלפונית .

כך שלפחות הקמ”ן דאז (שייע בר מסדה)  אלוף הפיקוד יצחק חופי וקצין האג”מ אורי שמחוני ראו את המסמך.

סקירת מודיעין 104/73 (מסמך שני) שכאמור כללה מידע מועט ובמידה רבה מטעה המנוגד בפרשנות שלו למסמך המקורי שהיה בידי אמ”ן, הוצג ע”י קמ”ן הפיקוד חגי מן, לאלוף הפיקוד ולקציני המטה של הפיקוד ארבעה ימים לפני המלחמה. חגי מן במאמר

התפיסה השלטת בפיקוד צפון הייתה שאם תתרחש התקפה סורית רצינית, המאמץ העיקרי יהיה בפתחת קוניטרה,

יצחק חופי – אלוף פיקוד צפון בעדות ליהושע נבו אשר אסף חומר לוועדת אגרנט

“הערכה שלי לפני המלחמה הייתה שהמאמץ העיקרי ילך בציר קוניטרה, ידענו שקונטרה זה היעד העיקרי שלהם והערכתי שהמאמץ העיקרי ילך משם”

אורי שמחוני – קצין אג”מ פצ”ן (1972-1973) בעדות בפני ועדת אגרנט

“אני במשך כל השנים שיתרתי בצפון, היה לי ברור שכאשר ההתקפה הסורית תבוא, היא תבוא קוניטרה והיה לי ברור שאת המאמץ הסורי בקונטרה, אפשר להשמיד.”

רק קצין האמ”ן הפיקודי חגי מן היה חריג והעריך בקבוצת הפקודות בתאריך 6.10 בשעה 10:00 שהמאמץ העיקרי יהיה בפתחת כודנה הדרומית וזאת ע”ס ניתוח “הקרקע והאויב” ולא ע”ס ידיעות  – חגי מן בשיחה עמי

 דו”ח ועדת אגרנט על נושא זה

בדיוני הועדה הובעה תמיהה מדוע למרות שתוכנית ההתקפה הייתה ידועה ונאמר בה במפורש שהמאמץ העיקרי יהיה בגזרה המרכזית, דבקו בפיקוד צפון בהנחה שהמאמץ העיקרי יהיה בפתחת קונטרה וכתוצאה מכך, נשלחו שני גדודים של חטיבה 7 אל הגזרה הצפונית.

בדו”ח נאמרו הדברים הבאים:

“מהלכי הצבא הסורי בימי המלחמה הראשונים תאמו בדייקנות (ההדגשה במקור) את המתואר במסמך אמ”ן (המסמך הראשון מאפריל 73), אף על פי כן, הצליחו הסורים כאמור להפתיע את כוחותינו פעמיים, לראשונה בליל שבת ראשון, כאשר הפעילו את המאמץ העיקרי באזור כודנא – רפיד בניגוד לציפיות הפיקוד  למאמץ עיקרי סורי באזור קוניטרה ושנית ביום א’ בשעה שעיקר הכוחות שפרצו באזור כודנא – רפיד פנו צפונה ומערבה בניגוד לציפיות הפיקוד שיפנו דרומה.

 בחקירתנו נוכחנו לדעת שמסמך חשוב זה של אמ”ן, לא היה מוכר לקצין האג”מ הפיקודי (אורי שמחוני) ולקצין המודיעין הפיקודי (חגי מן) ששרתו בתפקידים אלו ערב המלחמה”

דוח אחרון כרך שלישי 1975 עמוד 904 ואילך

הועדה חקרה ארוכות את קצין האג”מ אורי שמחוני ואת קצין האמ”ן חגי מן על היכרותם עם המסמך הראשון, שניהם טענו שלא הכירו אותו.

על כך אמרה הועדה את הדברים הבאים: “הועדה ראתה בחומרה יתירה את עניין חוסר הידיעה של דרגים בכירים בפיקוד אודות מסמך אמ”ן הנדון” עמוד 913

בנוסף, כאשר נחקר אורי שמחוני נאמרו הדברים הבאים

“אתה כקמ”ן (לשעבר) יודע שבשביל להשיג ידיעה כזאת, אני לא רוצה לומר לך כרגע את המקור (מכאן שהועדה הכירה את המקור) זה בא כמעט מלוע האריה, אנשים מסכנים את חייהם, אני כבר לא מדבר על הסכומים שזה עולה, זה הישג ממדרגה ראשונה ושכל זה נעשה בכדי שאורי שמחוני בפיקוד צפון כאשר הוא מתכנן, לא יצטרך כאשר הוא מתכנן ואו חושב, לא יצטרך לסמוך רק על חוש הריח שלו, על הכרתו את השטח ועל ניחושים , לשם כך, יש לו חומר.”

הערות על הדו”ח (ועדת אגרנט)

• הקמ”ן הפיקודי חגי מן נכנס לתפקידו רק בתאריך 15/8/73 דהיינו כארבעה חודשים לאחר קבלת הדוח בפיקוד צפון.
• הועדה לא חקרה (ככל שהצלחתי למצוא – בעדויות בפני אוספי החומר) את קצין האמ”ן הקודם של הפיקוד שייע בר מסדה אשר בוודאות קיבל את הדו”ח לידיו, ראה הצגת הדו”ח בפני הרמטכ”ל באפריל 73.
• הועדה לא חקרה את אלוף הפיקוד יצחק חופי על היכרותו עם המסמך.
• למרות שחקרה את קצין האג”מ אורי שמחוני באריכות, הוא לא נשאל האם היה נוכח בהצגת המסמך ע”י קמ”ן פצ”ן שייע בר מסדה בפני הרמטכ”ל בתאריך 26/04/73 במסגרת הצגת התכנונים האופרטיביים של פצ”ן (ע”פ העדויות נראה שהתשובה חיובית).
• הועדה כמעט ולא התייחסה למסמך השני מתאריך 2/10/73 למרות שידעה על קיומו. (פעם אחת, בתחקור של אורי שמחוני, הוזכר המסמך. עמוד 913 )
• הועדה לא התייחסה לכך שבסיכומים של תקופת הכוננות “כחול לבן” של פיקוד צפון, אפריל- מאי* 1973 אשר מוזכרת בהרחבה בדו”ח ושבהם נדונה הגנת רמת הגולן פעמיים בפורום מטכ”ל לא מוזכרת ולו פעם אחת, תוכנית ההתקפה הסורית

הצגת תוכנית פיקוד הצפון לרמטכ”ל בתקופת כחול לבן – מתוך דוח ועדת אגרנט – דוח אחרון , כרך שלישי 1975

*כוננות כחול לבן הסתיימה באוגוסט. התיחום אפריל – מאי, מופיע בכותרת הדו”ח

סיכום

הרושם המתקבל הוא שרוב הדיונים בפיקוד צפון התנהלו “במעמד צד אחד” דהיינו מה אנחנו יכולים לעשות והרבה פחות, מה האויב יכול לעשות.
לדוגמא, במסגרת הסיכומים של תקופת הכוננות “כחול לבן” של פיקוד צפון עם המטכ”ל דנים בפרטי פרטים על סדר הכוחות של צה”ל עד רמת גדוד טנקים וסוללת ארטילריה, היכן יוצבו ותחת איזה, פיקוד,

לעומת זאת, לא מוזכר ולו פעם אחת מה עוצמת הכוח הסורי שאתו יצטרכו להתמודד אותם כוחות, וזאת כאשר תוכנית ההתקפה הסורית אמורה להיות מול עיניהם!

בפרפרזה על הביטוי של דויד בן גוריון: “עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים”

אפשר לומר שחשיבה הייתה “לא חשוב מה הסורים מתכננים, חשוב,  מה אנחנו חושבים שהם יעשו”

ברגע האמת ההתנהלות ופריסת הכוחות היו בהתאם להנחת היסוד שכאשר ההתקפה הסורית תבוא, היא תבוא קוניטרה.

אפשר כמובן לספק נסיבות “מקלות” לכך. היו דיווחים שוטפים מהגזרה הצפונית על תקיפה מסיבית בעיקר מהחרמונית ע”י ע. קמ”ן 820 אשר סדן, לעומת מיעוט דיווחים מיתר הגזרות ומיוחד מהתצפיות בתל פארס שנתקפו באלם דבר שחיזק את “הידיעה” שהמאמץ העיקרי הוא בפתחת קוניטרה.

גם למחרת בבוקר 7.10 לאחר שכבר התבררה עומק החדירה בדרום רמת הגולן וכתוצאה מכך דיין דיבר על “חורבן בית שלישי”, שלח רפול מפקד אוגדה 36 את חטיבה 679 מאזור נפח אל פתחת קוניטרה “בכדי לעזור ליאנוש” כאשר בגזרה המרכזית הייתה חשופה  ונותרו טנקים בודדים להגן עליה.

נראה שלמרות הכול רפול עדיין היה שבוי בתפיסה שהמאמץ העיקרי, יהיה בפתחת קוניטרה.

כאשר מחברים את העובדות הידועות אשר מניתי במאמר, מתעוררת הפליאה כמו שהתעוררה אצל חברי ועדת אגרנט, מדוע, למרות שתוכנית ההתקפה הסורית הייתה ידועה לפחות לאלוף הפיקוד לקצין אמ”ן הקודם ולקצין האג”מ הידיעה לא שינתה דבר בהתנהלות והיערכות בפתיחת המלחמה.

בדיעבד, השימוש היחידי שנעשה במידע חשוב זה, היה עבור הדוחות והספרים שנכתבו לאחר המלחמה שבהם פרטו את תוכנית ההתקפה הסורית.

למרות שבתחילת המאמר כתבתי שלא אתייחס להתנהלות אמ”ן לפני המלחמה, אני מסיים עם החלק האחרון מתוך המאמר של עמוס גלבוע

לדעתי איש לא הונה אותנו. אנחנו הונינו את עצמנו.

זאת לא רק הייתה ההונאה העצמית של הצמרת המודיעינית. זאת הייתה ההונאה של כל מערכת הביטחון, של צה”ל ושל חיל האוויר שחיו עדיין את ניצחון מלחמת ששת הימים, והיוהרה הכתה אותם בסנוורים ; זאת הייתה ההונאה של הצמרת המדינית שלנו, שזלזלה בסאדאת ובערבים בכלל.
ליבת הבעיה היא שההיסטוריה מלמדת עד כמה ההונאה עצמית חוזרת על עצמה פעם אחר פעם

אליעזר בריליאנט אוקטובר 2021